לא אוהבות החלטות של שנה חדשה. אני לא מרגישה את זה בכלל. שנים באות והולכות, וכל הזמן עושים סיכומים כאלה. בראש השנה, ביומולדת, בתחילת השנה הלימודית ובסופה, בסוף השנה האזרחית, זה קצת שוחק בעיניי, מעלים את הכל. אבל יאללה נו. ב2012 לא עשיתי כלום עם חיי והייתי בתחתית. הכל היה איפשהו רחוק, ועכשיו דברים לאט לאט מתחילים להתקרב, אז אני בונה לעצמי מטרות גם ככה. ב2013 הפכתי להיות אדם באינטרנט, כזה שאני מעדיפה שלא יחפשו את השם שלו בגוגל. ל2014 אני מאחלת לעצמי להתקרב קצת יותר למיינסטרים. לטלוויזיה. גם אם בתור ניצבת וסתם, כל תרבות האינסטה מסביב מסנוורת, אבל אני יודעת שזה דרך ותהליך, אז כל עוד אני אספיק לעשות השנה כמה אודישנים ולהיות על כמה סטים, אני בסדר עם זה. הלימודים יהיו בסדר לא משנה מה, הם שגרה וקל לי בשגרה, גם בחרתי אותם בתור תוכנית ב'. העברתי השבוע שיעור על בין הרצוי למצוי. רוב האנשים שבאו ללמוד חינוך עושים את זה כתוכנית ב', או כדרך להגשים את תוכנית א' שמחייבת תואר ראשון במשהו. אז זה עצוב, אבל זה מסביבי לחלוטין. היה שיעור מעולה שכולם אהבו, ואפילו המרצה אהבה, אז בכלל.
יאללה ביי.
(הנה תמונה שלי שלא אני צילמתי. וואו, מה זה הטירוף הזה, יואו.)
