אני יודעת , שני עידכונים ביום - חפירה - אבל אני חייבת 
~
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
חשבתי על זה כל הזמן,
וכשאני מגיעה לכתוב נעלמות לי כל המילים.
פשוט נמאס לי לסבול !
זה פשוט נמאס.
וגם,
כמה שזה כיף - אהבה, חבר וכל שאר הבולשיטים למיניהם,
אני כולה בת 14 !
וזה מה שמטריד אותי ? (תודה לאל שזה מה שמטריד אאותי)
אבל אני צריכה להתבאס מזה ?
לא ! להפך !1
אני צריכה להנות מהחיים,
להפיק מהם את המיטב.להתסכל על חצי הכוס המלאה -
'אולי הוא לא רוצה אותי, אבל יש אחרים שרוצים'.
וכן זה יישמע מגעיל,
אבל אתמול איזה ילד אחד ניסה להתחיל איתי, ושמתי לב לזה,
ונהניתי מזה.וסבבה כי כל אחת הייתה נהנית מזה לא !?
וכמה שסבלתי מהחרא הקטן הזה - תכל'ס גם מגיע לי.
והילד הזה היה ממש חמוד, ממש ניסה להצחיק אותי והכל - וכלכך נהניתי
הרגשתי טוב עם עצמי, ש'כן.היי.אני לא כזאת אפסית.יש עוד מיליוני טריליוני דגים בבים - דגי זהב,
ואני בוכה על דג - סתם דג, שעוד שנייה כריש יבוא לטרוף אותו - ואז הוא ייבוא ויתחנן לפני.'
אבל אני מצליחה בלימודים, ואני מצליחה מבחינה חברתית, יש לי משפחה מדהימה,
אני יוצאת כמעט כל יום שישי, יש לי כלל מה שאי פעם רציתי, הרגשתי מה זה להיות מאוהבת באמת, יש ילדים שרוצים בחברתי - גם בנים, אני יוצאת למסיבות, מזמינים אותי למסיבות, אני גם לא נראית כזה נורא -
אז מה רע בזה ?
אני חייבת להפסיק עם האנטיות הזאת !
טוב לי.
מהיום, פשוט טוב לי. וזהו.
בעצם; תמיד היה לי טוב.
וכשאני יהיה עצובה ?
יש לי את החברות ה כ י מדהימות בעולם שתמיד יהיו שם בישבילי, כמו שאני יהיה שם בישבילן !
אז אני פשוט ישים זיין אחד גדול - על מי שצריך.ואני הולכת לעשות חיים D:
אז למה כל הסבל הזה ?.על מה ? על התאהבות נעורים ? התאהבות חסרת טעם ?
לא !
מהיום, אני ישקיע בדברים החשובים באמת-
לימודים, משפחה, חברים -
ובעיקר ? שיהיה לי טוב.
ויהיה טוב.
