הכל דבש

היום אנחנו פותחים את המכון הישן בפעם האחרונה. רק עכשיו אחרי שפינינו את רוב הציוד ובדקנו טוב את הקירות גילינו עד כמה המקום מתפורר. הקירות פשוט סדוקים וגם אם לא היו מפנים אותנו היינו צריכים להסתלק משם מחשש קריסה.

לאחרונה צריך להשתמש בלום כדי לשכנע את הדלת להיפתח והסדקים בקירות פשוט מפחידים, מזל שאילצנו אותנו לצאת משם.

יום חמישי האחרון היה היום הכי לחוץ ועמוס של החודש, הכל קרה בבת אחת כי אחרת אי אפשר היה להזיז שום דבר. היינו חייבים לזמן את בעל היקב הסמוך שממנו רצינו לקנות ציוד (בעלי היקב החליטו לסגור את העסק כי נמאס להם) ובמקביל להביא מובילים רציניים שיעבירו בשלום את המקררים שהיו לנו בבית ואת המיכלים והדלפקים שרכשנו מבעל היקב.

חששנו מאוד כי הכל היה מסובך ודרש תיאומים ולוחות זמנים מדויקים ואם לא די בכך פתאום איש האלומיניום שחשבנו שיבוא רק ביום שישי התקשר והודיע שהוא רוצה לבוא בבוקר. עבדתי קשה מאוד בניקוי המקררים הישנים שהיו ממש מטונפים ומזל שלילי הייתה ברגילה וגם היא הסכימה לעזור לנו.

היה גם לחץ כספי כמובן כי לא ציפינו לכל כך הרבה הוצאות בבת אחת. למזלי אימא שלי נחלצה לעזרה והביאה לנו כסף מזומן שהוציאה ישירות מהחשבון שלה, והכל דפק כמו שעון.

הרכבת החלונות והדלת הייתה קצרה וזריזה והכל יצא מאוד יפה. המוביל התקשר מהדרך והודיע שהוא מגיע ולמרות שאיחר מעט בגלל פקקים הוא התייצב עם משאית ענקית כמובטח ועם עוד שני עוזרים חרוצים וציוד מתאים ובעל היקב מתוגבר באשתו ובביתו גם הגיע בזמן... הכל הלך ממש יפה והועבר בשלום ממקום למקום.

את הדלפק הארוך מידי ניסרנו חיש קל כדי שיתאים למקום שלנו, אתמול העברנו את רוב הדבש הארוז והיום קמנו מוקדם בבוקר ושטפנו בפעם האחרונה את המכון הישן ובלילה עוד הספקנו לשבת ולגבש תוכניות לעתיד ולתכנן את הרחבה לפני המקום החדש כך שתהיה נוחה ויפה ואפשר יהיה לשבת בחוץ אם יהיה בכך צורך.

יש עוד המון עבודה ודברים לקנות ולעשות אבל אנחנו בדרך הנכונה, עבדנו כמו חמורים כל אוגוסט אבל עשינו זאת ונשארנו בחיים.