פילוסופיה בשקל

״אני רוצה עם החגורה״ היא אומרת לי, בחטף, כשמבטיינו נפגשים לרגע קל. קולה מצייץ בניגון מתחנן מתבייש, ומיד ראשה מושפל מטה ונדבק למיטה, וגופה מתיצב בתנוחה. 43.5 קילו של תשוקה מינית. בור ללא תחתית.

גיל 22 זה גיל יפה. הגוף משורטט יפה והעור רך ורענן, ממש כמו פרי טרי ועסיסי בשיא עונתו. תמיד היתה לי משיכה למראה הילדותי, הסוויט סיקסטין סטייל. ככה זה הרגיש לי עם הגוף הקטן הזה. 156 סניטמטרים של תשוקה מינית. בור ללא תחתית.

כשהיא על ארבע על המיטה מקופלת כמו עובר ורק התחת הקטן שלה מוגש לראווה. אני מסתכל על עצמי כמו מהצד, חובט בה עם החגורה וחוקר את תגובותיה. כל חבטה גוררת כיווץ וכל הנפה גוררת ציפייה. ציפייה לעוד צריבה מענגת, מכווצת. ציפייה לעוד פיסת קש של ריגוש, של רגש. הציפייה הזאת שלה - זה הסיפוק שלי, זה הריגוש שלי. ההתמסרות הזאת, חסרת הוודאות. חוסר האונות. השפלות שלה אל-מול השליטה שלי - זה הדלק שמבהיר את המדורה היצרית הזאת. בין חבטה לחבטה אני מתעתע בה עם ליטוף עדין, נשיקה, נשיכה. מנווט בין מהר ללאט.  פעם סטאקאטו, פעם לגאטו, אני מנגן עלי מיתרי גופה ואני שומע אותה נושמת, נאנקת, לא שקטה; אני שומע אותה מרגישה.120 פעימות לב בדקה של תשוקה בלתי נגמרת. בור ללא תחתית. מטורפת קטנה.

אני משחזר את הטקסט הזה ולרגע רוצה לחפש עוד חוויות כאלו ולרגע אחר רוצה כבר להתגבר.