פילוסופיה בשקל

חז"ל לקחו סיכון עם המצות עשה שלהם בחג הזה. לקחו סיכון רציני עם הלשתות 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'.

סוף הסיפור התלמודי ידוע ומפורסם לכל "..יין ניתן בשבעים אותיות (יין= גימטריה 70) וסוד ניתן בשבעים אותיות. נכנס יין יצא סוד"

סוד, כידוע, הוא דבר שמסתירים מאחרים, משהו פנימי. ובציווי להתבשם עד דלא ידע, רצו חז"ל לפתוח פתח להתעלות רוחנית.

הרי פורים נקרא על שם ה'פור' שהטיל המן הרשע שעל פיו נקבע היום בו היו אמורים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. ואותו יום התהפך לטובה, ובו הרגו היהודים את כל שונאייהם ומבקשי רעתם. משהו רע שהתהפך למשהו טוב.

אולי משום כך בחרו דווקא במצווה הזו בפורים, לקחת משהו רע שזה לשתות עד דלא ידע, ולחשוף את המחשבה הפנימית שלנו. אם בפנים אנחנו טובים וישרים אז ראוי לצאת סוד טוב. ואם להפך אז אמור לצאת דברים לא טובים ולא נעימים בלשון במעטה.

יום הכיפורים אומרים חזל הוא כ-פורים. כלומר שהמעלה של פורים גדולה מזו של יום הכיפורים. 

אז כן, חתיכת סיכון לקחת חזל אם המצוה הזו. מי יתן ויצאו בפורים הזה רק סודות טובים ונתמלא רק במחשבות טובות :)

פורים שמח

תשתו בזהירות :)