לפעמים החיים שלי באמת ניראים ככה.
הכל כזה דרמטי,מתוח,מרגש,סוחף ואז מתפרץ.
משום מה אני לא אוהב את זה ככה,לא יודע כל הדרמטיות הזאת לא עושה לי טוב אני בנאדם של אקשן אבל כשהוא בא בחלקים.
אני בזמן האחרון בנאדם קצת שונה,מצבי רוח משתנים,אנרגיות משתנות ואין לי מושג למה.
אז כדי לרכז הכל במקום אחד כתבתי איזה שיר,עבר המון זמן מאז שישבתי סתם ככה ליד המחשב וכתבתי.
אז לסגור עניין,זה נורא קל.
ובכלל,עם זה המצב הקיים.
לוותר,זה עניין של הסתכלות,
ועם אתה עיוור תהנה מהסקרנות.
בחיים הכל בחירה,לקום בבוקר עם חיוך זה אולי מחילה
ולמה תמיד הכל חייב להיות הפוך כשמדובר על אהבה
ואיך זה שתמיד אני יוצא מהתמונה.
אולי איבדתי לרגע את שפיות דעתי
ואולי,הפסקתי לרגע לשבת במקומי
אז עוד נקודת חולשה,לפרק
שאני מסיים ללא בושה.
ועם חשבתי שלבכות זה עוצמה הבנתי
שלחייך זו תאוצה,וביחד שניהם זו הצלחה
הרי ראיתם פעם מישהו בוכה וצוחק יחד?
ועם שאלתם,אז לא אין בי בושה,כי אני אומר
מה שאני חושב ועולה את העלייה
כדי שכולם ידעו שאני כאן ואני לא זז
ומי שדואג שידאג,זה עניין מבוזבז
מספיק לדאוג מכל העולם ולחיות בפחד
של מחר,תחיה את הרגע ואז יהיה לך המון
זמן,מטאפורות,מסרים סמויים הכל כדי להסתיר
מה שיש לך בפנים,זה הכוח האמיתי.
הכוח האמיתי!