אני חייבת שקדים
חייבת בשר
חייבת אוכל נורמלי
כי אני חושבת שזה כבר חזק ממני
אפילו שאני בסדר עכשיו
שנכון, לא עבר לי ממנו, אבל זה בדרך.
אני לא חושבת שממש יעבור, לא בתקופה הקרובה, אבל אולי עדיף להיות לבד ולחכות לבנאדם המושלם בשבילי מאשר לחזור אליו
ואני אוהבת אותו. וגם הוא אהב אותי. לגביי עכשיו.. אני כבר לא חושבת. ככה הוא ואני לא מבינה איך אפשר?
הייתי רוצה שניהיה בקשר סתם ידידים
אבל אחרי כל המילים שהוא אמר
המילים על הכתב אלה הדברים שהכי מעודדים אותי
שהכי מרגשים אותי
כשקשה לי אני מביעה את זה בכתב
לשפוך תלב- רק בכתב
להגיד שאני אוהבת אותך? רק רק בכתב. ואפשר גם להגיד את זה. אבל זה לא מרגיש מהלב. וכשאני אומרת את זה אני יודעת שזה מהלב. אני יודעת שאני אוהבת. אבל זאת לא הדרך שלי להגיד את הדברים האלה.
אז כמו שהמילים על הכתב הכי עושות לי טוב והכי מרגשות אותי
ככה הן גם הכי יכולות לפגוע
וככה פגעת וזה הכי כאב שיש
אבל זאת לא הייתה פעם ראשונה
באיזשהו מקום הבנתי שזהו
ואיזשהו מקום נשאר שם, כרגיל, שלא רוצה לעזוב ולא רוצה ללכת ולא רוצה להפסיק להיות איתך ולאהוב אותך
אבל המצב כבר ניהיה לא בסדר
והיחס הוא רע מידי
ולא חד פעמי
ויכולנו להמשיך
אנחנו עדיין יכולים
אבל זה רק כואב לשנינו
אז עד שלכל אחד מאיתנו לא יהיה את הבן אדם האחר שהוא יאהב
לא נוכל להיות יותר בקשר
או שנאהב אחד את השני
שזה לא ילך
אבל בכלמצב
מה אני מדברת שטויות
לא אחרי כל מה שאמרת
לא אחרי איך שדיברת ואיך שהתייחסת
ואני רק אקווה להכיר מישהו
אקווה להרגיש יותר טוב עם עצמי
אקווה שיהיה לי יותר ביטחון ויותר חברים
אקווה שאני אמצא את עצמי
אני לא יודעת ממה אני מפחדת
אני לא יודעת מה מונע ממני לעשות את כל הדברים האלה
ויש עוד המון דברים שאני רוצה לספר ולכתוב עליהם
ואם אני לא אכתוב עליהם עכשיו אני לא אכתוב עליהם אף פעם
ככה יקרה. אבל מי יודע.
אני רק רוצה להכיר מישהו
להכיר לאהוב
שיאהב אותי
אני לא יודעת איך אני הולכת לצאת לקורס הזה
אני מרגישה נורא עם עצמי
אין לי מוטיבציה בשיט
מה אני הולכת לעשות שם?
התחלתי תפוסט במה שאני אסיים
למרות הכל אני יותר בסדר עכשיו
יותר מחייכת
או שלא
אבל יותר בחוץ פחות במחשב
אולי כי הוא לא פה אז אין עם מי לדבר ככ הרבה
ונכון שפחות מחשב- יותר טלווזיה
אבל לפחות זה באוויר נורמלי לא פה חנוק
ולפחות אני רואה מה קורה בבית ואנשים יכולים לדבר איתי
ופתאום יש לי חשק ללכת לכל מיני מקומות
אני רוצה ללכת לישון אצל סבא וסבתא
וללכת לדודה שלי פה סתם ככה
אבל לחברים אין לי כוח
להם אין אליי ולי אין אליהם
הא אז בקיצור
אני יותר בסדר עכשיו
אבל חסרים לי ככ הרבה ויטמינים בגוף
שאני רואה אותי כל היום עייפה ובלי כוח לצאת
וזה לא אמור להיות ככה עכשיו
ואני חייבת להתחיל לאכול יותר טוב כי פעם עוד הייתי חזקה
ולפעמים פשוט אין לי כוח לעמוד
ואני בת 16 וחצי
אני לא צריכה להיות ככה
וככ חבל ששטות כזאת תבאס את היום
שיר מהמם. ככ מתאים לי לעכשיו למרות שלהבדיל מפוסטים אחרים שהייתי מעלה שירים עצובים אני לא בכזה דיכאון
והיא מדהימה והשיר מושלם והמילים.. יואו מדהימות
וחבל שאי אפשר להעלות את הקליפ.
אז שיהיה לנו שבוע טוב (אם מישהו הגיע עד לפה..) ושנכיר את אהבת חיינו אמןןןןןןן 3333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
