לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I want to feel good .


לפתוח בלוג היה החלטה קשה. לתת לו שם עוד יותר. אז רק תגרמו לי להבין שזאת הייתה החלטה טובה (:

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2010

עוברים דירה? עוזבים את היופי? את הכיף? את הבית? את הילדות?


יכול להיות שבאמת מיציתי פה את הכל מכל כיוון

כמעט

כבר לכל החברים אין כוח אליי ושום דבר זה כבר לא כמו פעם..

אני עצמי כבר לא כמו פעם, פחות מחייכת פחות צוחקת

ישלי הרבה מה לעבוד על עצמי וכדאי שזה יהיה כמה שיותר מהר

אבא רוצה למכור את הבית ולעבור לעיר

מהמושב המדהים שלי.. לעבור לעיר

נכון שלא את כל החיים שלי אני זוכרת במושב אבל את רובם, מגיל 5... ואני מאוהבת במושב

מושב זה מדהים זה טבע זה שקט זה הבית..

אבל יכול להיות שבאמת מיציתי פה הכל

את כל החברים שעם רובם אני ביחד עוד מהגן

אפילו לשכנה שתמיד אהבתי ללכת אליה עם אמא, גם אליה כבר אין לי כוח יותר..

רציתי לעבור לשנתיים הבאות לחו"ל. זה מצחיק אבל ממש רציתי.. משהו חדש וחוויה שעוד יצא ממנה משהו טוב כי אנגלית זה לא הצד החזק שלי..

אז אולי לעבור לשנתיים הבאות פשוט לעיר אחרת

בהתחלה זה נשמע נורא ואיום, אחרי זה אמרתי "טוב בסדר, חוויה" ואחרי זה כבר פחדתי שוב

יומיים אחרי זה אבא פירסם את הבית באינטרנט

הבית שלי!!!

לא יכול להיות

זה הבית שלי

עם החדר שלי

הבית שלי שתמיד בטיולים אני רק רוצה לחזור אליו כבר.. רק רוצה לישון בחדר שלי עם ההרגשה הזאת שבאה עם זה..

ולעבור?

"כאן ביתי פה אני גדלתי

על מישור אשר על שפת הים

כאן החברים איתם גדלתי

ואין לי שום מקום אחר בעולם"

אח שלי בדיוק שר את זה במקלחת..

אולי המילים לא המקוריות אבל לא משנה..

ואוף

הבית שלי

לא רוצה לעזוב אותו

החברה הכי טובה שלי פה

שנראלי שהיא היחידה שלא נמאס לה ממני בלי עין הרע

וכל הבנים החדשים בחיי שאומנם רק ידידים וחלקם אפילו פחות

אבל אני אוהבת אותם ומה

עכשיו

ללכת?

אבל מצד שני כבר מיציתי פה הכל

הורג אותי לעבור לבניין

בלי גינה

בלי הכלב

בלי חופשיות

בלי לשבת בחוץ לפעמים

בלי ללמוד בשקט עם חלון פתוח

בלי השקט הזה ששומעים כל היום ציפורים ואפילו לא שמים לב לזה כמעט כי זה כ"כ ברור מאליו

אני לא בן אדם של עיר

אם עוברים אז לבית עם גינה.. ועם הכלב

לבית עצמו יש ערך סנטימנטלי כ"כ בשבילי..

הגינה והגג שהוא שלי ורק שלי והפרחים היפים והדשא

אוהבת את עצמי פה

אוהבת את המקום

כשאני כועסת על עצמי ולא אוהבת את עצמי

לפה אני בורחת

לבית לגינה להרגשה

למקום הבטוח והשקט שהוא שלי והוא הבית שלי

לא רוצה לעבור

אבל זה חוויה ואני אכיר אנשים חדשים

דף חדש אני חדשה ואני מה שאני רוצה להיות

אולי זה מה שאני צריכה

 

אבל רק שיחליטו כבר

לא יכולה להחליט לבד

רוצה מישהו לאהוב לדבר איתו כשקשה שיחבק שיאהב בחזרה

אני מתגעגעת

 

ומפחדת כ"כ

בעזרת ה' שיהיה בסדר

נכתב על ידי , 5/5/2010 20:06  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,661
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לme.. the confused אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על me.. the confused ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)