לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

•°«כותבת מהלב»°•


"ואת שוב רואה שזה לא פשוט להקשיב למחשבות שלך"...

כינוי: 

בת: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2008

שנה טובה!


טוב, אז הנה, עוד שנה עברית חלפה לה... ברוכים הבאים לשנת תשס"ט [זה מוזר, הא?]!

שיהיה לכולם חג שמח [סוף-סוף חופש, הא?] ושנה טובה ומתוקה לכולם!

בהצלחה לכל התלמידים שבינינו, והתיכוניסטים? בהצלחה בכל הבגרויות שיש לנו.

רק אושר, בריאות, והכי חשוב, לפחות בעיניי? המון א-ה-ב-ה!

אז שוב... שנה טובה לכולם!

אוהבת אתכם המון, עמיתי. 3>

נכתב על ידי , 29/9/2008 23:03  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-8/10/2008 11:21
 



איבדתי אותו...


ביום רביעי, לפני 4 ימים איבדתי את אחד האנשים הכי חשובים לי בחיים. כמה מתאים לי, הא? מתאים לי לוותר, מתאים לי

לעזוב, מתאים לי ללכת...

מתאים לי לעשות את כל זה אחרי שאומרים לי כמה אני חשובה לאותו בן אדם. אבל אין מה לעשות, אתם יודעים? שנינו גאוותנים
מדי בשביל לגשת.

אני לא יכולה להסתכל לו בעיניים, וגם הוא, האמת. אין לי מושג מה לעשות עכשיו... הוא הידיד הכי טוב שלי, והכי קשה לי

בלעדיו בעולם. אבל הוא לא ירצה שנחזור למה שהיינו פעם... אני פגעתי בו יותר מדי עכשיו.

אני יודעת שתמיד הוא היה מוותר על הגאווה ועל הכבוד שלו בשבילי, ובגלל זה אני כל-כך מתביישת בעצמי עכשיו. הרי הוא וויתר

על הגאווה שלו בשבילי, אז למה אני לא מסוגלת לעשות את זה בשבילו? הרי אני טעיתי הפעם. כי אם אני לא מסוגלת לוותר על

הגאווה הזאת? באמת לא מגיע לי שהוא יסכים לדבר איתי עכשיו.

אני חושבת לעצמי... פאק, זה החבר הכי טוב שלך! לכי תזיזי את התחת שלך אליו, ואל תזוזי ממנו עד שהוא מסכים לדבר

איתך, מפגרת.

אבל אני מכירה אותו כמו את עצמי, ואני יודעת שהוא לא יסתכל עליי בכלל. תכלס, אחרי מה שכתבתי לו? אני בכלל לא הייתי

מסכימה לעבור לידי.

ברור לי שפגעתי בו, ואני כל-כך מצטערת על זה... אבל לפעמים סליחה לא מספיקה, לפעמים אי אפשר להחזיר את הדברים

למה שהם היו פעם.

אני מקווה שהפעם אני אוכל להחזיר את המצב לקדמותו, כי אני באמת לא יודעת מה אני אעשה בלעדיו עכשיו. הוא כל-כך חשוב לי...

וכן, אני יכולה לחיות בלעדיו. יש לי הרבה חיים אחריו, יש לי עוד חברים, נכון... אבל למה אני צריכה לחיות בלעדיו?

 

איבדתי את החבר הכי טוב שלי, אתם קולטים? עד כמה מטומטמת אפשר להיות?! במקרה שלי, מסתבר שהרבה יותר ממה

שתיארתי לעצמי.

 

שהיה לכולם שבוע טוב! אני מזכירה לכם - בתגובות, בבקשה, תכתבו את השם שלכם.

אני אוהבת אתכם המון, עמיתי. 3>

 

חכמולוגיות ב"ללא שם"? אתן יכולות לקפוץ ולנשק את התחת הגדול שלי. אל תגיבו, באמאשלכם. לא משעמם לכן עד כדי כך,

נכון, מתוקות?

 

עריכה: 22.9.08, 21:51:

חחחחחח נו פאקינג וואי! הוא התקשר אליי לפני איזה 20 דקות, או משהו כזה... אני עדיין בשוק, נשבעת לכם.

טוב שאחד מאיתנו תפס קצת שכל והחליט לוותר על הגאווה. וכמו תמיד? זה היה הוא. P=

אני עדיין בשוק, אני לא ממש יכולה להגיב... אני לא מאמינה שחזרנו לדבר, שחזרנו להיות כמו פעם.

אמרתי לו שהבנתי והחלטתי שאני לא הולכת לאבד את החבר הכי טוב שלי בעד שום דבר בעולם, והוא אמר שמצוין, כי גם הוא לא.

לא איבדתי אותו, אתם קולטים? אני לא איבדתי אותו, גאד דמאט! [:

נכתב על ידי , 21/9/2008 17:21  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של •°«נולדה לאהבה»°• ב-29/9/2008 23:20
 



אופס, נשבר. שוב.


אני לא יודעת מה אני אעשה עם הבלוג בסוף... אני לא רוצה למחוק שנתיים וחצי מדהימות מהחיים שלי, אבל מצד שני, אני

מרגישה שאני לא יכולה להיות פתוחה פה יותר.

הוא גם ביקש ממני לא לכתוב עליו יותר... אבל על הרגשות שלי אני כן יכולה לכתוב, נכון? אז אני מרגישה שכואב לי, אני

מרגישה שנשברתי. אני מרגישה שכואב לי.

הנה, זה הדבר האחרון שאני כותבת עליו! כי הוא הרי לא רוצה שאני אכתוב עליו, ואמרתי לו שאני לא, כי אני לא רוצה שהוא

יפסיק לסמוך עליי.

הם יהיו ביחד, הוא וההיא שכתבתי עליה. הוא אמר לי היום [זהו, זה הדבר האחרון שאני כותבת עליו!]...

כואב לי, אני מרגישה שאני נשרפת, אני מתה. רק לראות אותם מדברים עושה לי קיווץ בלב. אבל יהיה לו טוב, אתם יודעים?

יהיה לו טוב, הוא יהיה מאושר, וזה הדבר היחיד שאכפת לי ממנו. אם יהיה לו טוב איתה, אם הוא יחייך, מה זה משנה מה

אני מרגישה? אז מה אם כואב לי הלב, אז מה? מה זה משנה אם אני נשרפת? מה זה משנה אם אני מרגישה שאני מתמוטטת?

מה זה משנה אם יש לי מועקה ענקית? מה זה משנה אם אני נקרעת מבפנים? אז מה אם נשרף לי הלב? מה זה משנה

אם הלב הזה נשבר למיליארדי רסיסים קטנים וכואבים? אז מה אם אני מרגישה שירו עליי אלפי חיצים, שנתקעים בכל מקום בגוף

שלי, וכואב לי? העיקר שיהיה לו טוב, העיקר שהוא יהיה מאושר איתה. ואם יהיה לו טוב? מי אני שיכאב לי ככה, הא? אני אמורה

להיות הידידה הכי טובה שלו... וכן, זה מה שאני אהיה, אני חושבת.

אם לא יהיה לי קשה מדי להיות ידידה שלו כשהוא איתה, זה מה שאני אהיה. אני אהיה שם בשבילו תמיד, והוא תמיד יוכל לסמוך

עליי, כמו עכשיו.

אבל אני מפחדת לאבד אותו, אתם יודעים? אני מפחדת שאם הוא יהיה איתה, אני אאבד אותו.

הלוואי שאלה סתם מחשבות שלי! למרות ש... יכול להיות שאני אאבד אותו מבחירה. עם כמה שהוא חשוב לי והכל - והוא הכי חשוב

לי בעולם! אני לא רואה את עצמי הידידה הכי טובה שלו בזמן שהוא איתה. אני לא חושבת שיש לי את הכוחות להתמודד עם

זה, אבל אני מקווה שאני אמצא אותם.

 

טוב, אסור לי בכלל לכתוב עליו, נו! אני מקווה שאם הוא ישמע על הפוסט הזה, הוא לא יכעס עליי... *ציניות*

מה שכן, אני באמת אשתדל לא לכתוב עליו. בגלל זה אני אכתוב פה שיר עכשיו, כי אחרת אני אכתוב עליו.

זה שיר מדהים, שיר שאני מאוד מתחברת אליו עכשיו. תעשו לעצמכם טובה ותורידו אותו. [:

 

Missy Higgins - Where I Stood

 

I don't know what I've done,

or if I like what I've begun.

But something told me to run,

and honey, you know me - it's all, or none.

 

There were sound in my head...

A little voices, whispering.

That I should go, and this should end,

oh, and I found myself listening.

 

Cause I don't know who I am, who I am without you,

all I know is that I should.

And I don't know if I could stand another hand upon you,

all I know is that I should.

Cause she will love you more than I could...

She who dares to stand where I stood.

 

See, I thought love was black and white,

that it was wrong, or it was right.

But you ain't leaving without a fight,

and I think I am just as torn inside.

 

Cause I don't know who I am, who I am without you,

all I know is that I should.

And I don't know if I could stand another hand upon you,

all I know is that I should.

Cause she will love you more than I could...

She who dares to stand where I stood.

 

And I won't be far from where you are, if ever you should call.

You meant more to me than anyone I ever loved at all.

But you taught me how to trust myself, and so I say to you -

this is what I have to do...

 

Cause I don't know who I am, who I am without you,

all I know is that I should.

And I don't know if I could stand another hand upon you,

all I know is that I should.

Cause she will love you more than I could...

She who dares to stand where I stood.

 

טוב, אז... זהו, זה השיר המדהים הזה, שאני סוג של מזדהה עם כל מילה שכתובה בו.

אני מקווה שאני אהיה בסדר. ז'תומרת, אני יודעת שאני אהיה בסדר, אני פשוט לא יודעת מתי. מה שאני עוד יותר מקווה זה שאני

לא אתן לו לאבד אותי, מה שהולך להיות קשה... אני מקווה שאני אסתדר עם הכל, שלא יכאב לי ושאני אוכל להיות לידו למרות

שהוא איתה. ואם לא? אני אתרחק, אני אנתק קשר, והעיקר? שפשוט יהיה לו הכי טוב עולם.

שיהיה לכולם שבוע מדהים! אני אוהבת אתכם [חלקכם], עמיתי. 3>

 

עריכה: 14.9.08, 17:17:

זהו, הוא איתה, הוא אמר לי היום שהם ביחד. אני מרגישה בערך כמו בחיוך המזויף שחייכתי אליו, וה"מזל-טוב" שבקושי יצא

מהפה שלי. =/

נכתב על ידי , 11/9/2008 21:55  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-27/9/2008 16:54
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל•°«נולדה לאהבה»°• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על •°«נולדה לאהבה»°• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)