•°«כותבת מהלב»°•

אני מסתובבת בבלוגים, ובכל בלוג אני מוצאת איזשהו סיפור.

לפני כמה ימים הלכה לי הטלוויזיה, ולא היה לי מה לעשות, אז לקחתי את הלפ-טופ שלי, ופשוט התחלתי לכתוב.

יצא לי סוג של סיפור קצר כזה, והתגובות שקיבלתי מחברים היו טובות, אז החלטתי לפרסם אותו כאן.

כתבתי גם גרסה שנייה לסיפור, הגרסה של הבחורה, ואם אני אקבל הרבה תגובות טובות פה, אני אפרסם גם את החלק השני.

אז הנה הסיפור... מקווה שתאהבו! [:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הנה שיר שכתבתי לפני חודשיים בערך, אני מקווה שתאהבו. :]

געגועים - עמית מורן

געגועים לפעם, לחיבוקים ישנים,

עם טעם של עוד.

רק רוצה לשכוח, רוצה להפסיק לאהוב.

אם הוא רק היה פה, מסתכל עליי כמו תמיד.

שוב לוחש מילות אהבה,

שרק ירגיעו אותי, ירגיעו את הגעגועים.

געגועים ישנים, לאהבה שכבר נגמרה.

לא מוצאת את הכוח לוותר וללכת ממנו,

אני רוצה להיות שוב שלו.

אם הוא רק היה פה, מסתכל עליי כמו תמיד.

שוב לוחש מילות אהבה,

שרק ירגיעו אותי, ירגיעו את הגעגועים.

אם הוא רק היה לידי, חוזר אליי כמו תמיד.

מבקש שאוהב, שאהיה רק שלו,

וארגיש שוב געגועים.

געגועים לפעם, געגועים ישנים,

לאהבה שכבר נגמרה.

איך? אהבתם? זה שיר שאני ממש מתחברת אליו,

ואפילו הלחנתי אותו. :]

והנה שאלון ש"גנבתי" מהבלוג של 'מאוהבת בו' (שאני מאוד מאוד אוהבת) -

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=166853.

החבר האידאלי:

נמוך / גבוה: אני אוהבת גבוהים, כי גם אני גבוהה. וחוץ מזה, זה מרשים. אה, ואני גם יכולה ללכת עם עקבים ככה. XD

צבע עיניים: לי יש מחלה לעיניים בהירות - כחול או ירוק, לא משנה איזה מהם.

שותה / מעשן: אני אישית לא אוהבת מעשנים, זה די מגעיל אותי.  ושותה? אה, אם זה רק כשיוצאים וכאלה, אז בסדר,

אבל לא מכור או משהו. :S

מחייך הרבה: חכמים ממני אמרו שמישהו שמחייך יכול לגרום לאחר להתאהב בו, אז מי אני שאתווכח? אני מתה על חיוכים. :]

צבע שיער: אני לא אוהבת בלונדינים, אולי כי אני בלונדינית.  אני מעדיפה שיער שחור, וגם חום מוצא-חן בעיניי.

שיער ארוך / קצר: קצר, ברור! אני לא יכולה לסבול שיער ארוך.

ילדותי: אה, כמובן שאני לא רוצה אחד שיתחיל לחשב לי שטויות, ויהיה רציני כמו תחת, אבל אני גם לא רוצה ילדותי מדי - 

בשביל זה יש לי 4 אחים קטנים...

מבוגר / צעיר: אני אוהבת יותר מבוגרים ממני, אבל לא ביותר מדי שנים.  אם יבוא אחד שצעיר ממני בשנה, וימצא-חן בעיניי -

לא תהיה לי בעיה.

קעקועים: קעקועים זה בסדר, אבל שלא יראה כמו האלה המפחידים בסרטים בארה"ב. XD

פירסינג: תלוי איפה, וברור שתלוי כמה (בעיקר בגלל ההורים שלי).

שמן / רזה: ברור שכל אחת רוצה מישהו עם שמיניית קוביות בבטן (להלן, עוז), ושבהתחלה המראה החיצוני קובע, אבל אם

מישהו שאין לו קוביות בבטן יהיה חמוד, אין לי בעיה עם זה בכלל. :]

חמשת האנשים הכי חשובים ומשמעותיים בחיי: סבתא שלי, אבא שלי, האחות הכי קטנה שלי, החברה הכי טובה שלי,

ועוז (כן, כן - עדיין. ייקח עוד זמן).

ארבעת הדברים שתמיד אזכור: הנסיעות עם אבא לחו"ל, הפעם הראשונה שראיתי את עוז, השנתיים שגרתי ברומניה, 

ושלוש השנים שהייתי מאוהבת בעוז.

שלוש משאלות שאני מבקשת לעצמי: להיות זמרת ושחקנית מפורסמת,

למצוא אהבה אמיתית והדדית, ושכל האנשים שאני אוהבת יהיו בריאים ומאושרים.

שני דברים שהייתי רוצה לעשות: להקליט את השירים שלי, וסוף-סוף לטוס

עם אבא שלי לחו"ל (שוב).

הלוואי:

1. שסוף-סוף יהיה לי טוב, באמת טוב.

2. שהתקופה של התיכון תעבור בקלות, ושאני אצליח שם.

3. נו, כן - שאני אמצא אהבה אמיתית והדדית!!! 3>

אם יש לכם שאלות אליי בכל מיני נושאים, או על עצמי, אתם מוזמנים לשאול, ואני אענה לכם בתגובות. :]

שיהיה לכולם חודש אחרון ומהנה של החופש - תנצלו אותו! ואגב, מי בא ל"ווליום כנרת", או ל"עיר הנוער" בחיפה? מי שבא,

שיגיד לי. :]

אני אוהבת אתכם המון, עמיתי. 3>

עריכה: 26.8.07, 17:09.

הוא חזר, לפני שבוע בערך, הוא חזר. אני לא האמנתי... ב-3:20 בלילה הוא התקשר אליי, ואמר שהוא רוצה

לפתוח איתי דף חדש.

אני לא יודעת מה הוא חשב לעצמו, איך הוא העז להתקשר אליי אחרי חודשיים שלא דיברנו, אחרי שהוא דיבר אליי

כל-כך מגעיל, אחרי שהוא שבר אותי לגמרי.

פתאום הוא מחליט לחזור, חושב שמותר לו, חושב שאני צריכה את זה... אז זהו, שאני לא, אני ממש לא. נכון, התגעגעתי אליו

נורא, הוא היה לי מאוד חסר, אבל נמאס לי כבר, די.

מה הוא חושב לעצמו, שהוא יכול לחזור מתי שבא לו, מתי שנראה לו, מתי שהוא מתגעגע פתאום?!

דווקא כשהתחלתי להמשיך הלאה, שהתחיל לעבור לי ממנו, דווקא כשהחלטתי שאין יותר עוז, שעוז מת - דווקא אז הוא חוזר.

ואני לא יודעת מה לעשות, באמת שאני לא יודעת - הוא כל-כך בלבל אותי.

הוא ערער כל מה שהצלחתי להשיג בכל החודשיים האחרונים. והאמת? זה כל-כך מכעיס אותי, הוא מכעיס אותי. חושב שהוא

יכול לבוא מתי שבא שלו, לבקש סליחה, לומר שהוא התגעגע ושאני חסרה לו, ולבקש ממני שנפתח דף חדש. דיברתי איתו,

אמרתי לו שאני רוצה שנהיה רק ידידים, ושאני עוד עם ספק קטן, ושאני עוד כועסת עליו.

אין לי מושג מה יהיה איתנו... הדבר היחיד שאני יודעת זה שהשתנתי, שאני לא אותה הילדונת שהייתי פעם. אני לא מתכוונת

לרדוף אחריו, ואני לא מתכוונת לסלוח לו כל-כך מהר. שהוא ירדוף אחרי עכשיו, שהוא יתקשר אליי, אם הוא כל-כך רוצה

שנפתח דף חדש.

בינתיים? אני אמשיך מאיפה שהפסקתי, אני אנסה לשכוח אותו. אבל יש לי שאלה אחת אליו.. למה תמיד כשאני מתחילה

להמשיך הלאה ולשכוח, הוא פתאום חוזר אליי, כשאני הכי לא רוצה שזה יקרה?