לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

•°«כותבת מהלב»°•


"ואת שוב רואה שזה לא פשוט להקשיב למחשבות שלך"...

כינוי: 

בת: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

יומולדת...


הרבה ימי הולדת בזמן האחרון, הא? טוב, הפעם זאת לא יומולדת לאח שלי... מי שקרא פה כבר פעם בטח מנחש -

זאת יומולדת לעוז.

לא, אני לא אכתוב עכשיו מכתב ארוך וחופר כמו בשנים קודמות, כי אין לי סיבה.

אבל פשוט רציתי להזכיר את התאריך הזה. התאריך הזה, שכל פעם שהוא יגיע, גם עוד 10 שנים? תמיד תהיה לי צביטה בלב

כשאני אזכר מה יש בו...

כי זה תאריך שבו לאחד האנשים שהכי אהבתי בעולם יש יומולדת היום. ומה עוד יותר מיוחד? שהיום זאת יומולדת 20 שלו.

20, אתם יודעים?

אני פשוט לא מצליחה לקלוט את זה... ולחשוב שהכרתי אותו כשהוא היה בן 16.

 

אז... שיהיה לך מזל-טוב, עוז. יומולדת 20 שמח, יא זקן שכמוך. אני מקווה ש... תהיה מאושר ותשמור על עצמך, 

זה כל מה שיש לי לאחל לך ליומולדת שלך. ורק שתדע שאני תמיד אזכור את התאריך הזה, לא משנה מה.

 

מקווה שנהניתם בל"ג בעומר - אני לא הלכתי. אבל תספרו לי איך היה לכם, אני אשמח מאוד לשמוע. [:

אני אוהבת אתכם המון! עמיתי. 3>

 

למה כל פעם אחרי שאני מדברת איתו אני מרגישה את הגעגוע הזה? למה בדיוק אני מתגעגעת, הא? לכאב, לאכזבות, לבכי?

למה אני מתגעגעת?! אווך, אני פשוט שונאת את התאריך הזה... למה הייתי צריכה להתקשר? זה סתם עשה לי רע.

וכן, הייתה שיחה ממש חמודה, והוא היה חמוד, וצחקנו מלא, ואמרתי לו שהוא זקן עם חצי רגל בקבר ובאמת שהיה סבבה...

אבל עכשיו רע לי.

איך, אחרי שעבר כל-כך הרבה זמן, הקול שלו עדיין מעורר בי רצון לראות אותו, לחבק אותו? למה, אחרי שעבר כל-כך

הרבה זמן, אני עדיין כל-כך מתגעגעת אליו?

נכתב על ידי , 24/5/2008 16:58  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של •°«נולדה לאהבה»°• ב-7/6/2008 01:37
 



יומולדת לאח שלי. [:


אח שלי... האח הגדול שלי. יש לו יומולדת היום, היום הוא בן 19. [:

19 שנים שהבנאדם המדהים הזה קיים. 19 שנים שהעולם זכה שמישהו כמו אח שלי יחיה בו.

19 שנים שאנשים זוכים לראות את החיוך המדהים שלו ואת העיניים הטובות והכחולות שלו.

 

4 שנים [כמעט] שאני מכירה אותו. 4 שנים שהוא תמיד היה פה בשבילי, בלי תנאים.

4 שנים שהוא לא עזב אותי אף פעם, גם כשכולם עזבו. 4 שנים שהוא איתי, כשלא נשאר אף אחד.

4 שנים שהוא נותן הכל בשבילי, גם בלי שאני אבקש. 4 שנים שאני זוכה לראות את החיוך היפה שלו ואת העיניים

הכחולות האלה.

4 שנים שהם כמו מתנה בשבילי. 4 שנים שאני לא מאמינה שעברו כל-כך מהר.

4 שנים שאני אוהבת את הבן-אדם הזה בצורה כל-כך כנה ועיוורת. 4 שנים, שסוף-סוף יש לי אח גדול משלי, כמו שתמיד רציתי.

 

הוא אח שלי, ואני מכירה אותו רק 4 שנים. מוזר, הא? אז לאלה שלא מכירים אותי מחוץ לבלוג...

הוא לא באמת אח שלי ["לפחות לא בקשר דם", כמו שהוא תמיד אומר] - אנחנו מכירים רק 4 שנים, בדרך הכי הזויה בעולם.

בקיצור? הוא עשה מחויבות אישית בגן של האח הקטן שלי, עידו. ואז, הוא תלה שלטים של בייביסיטר בגן של האח הקטן שלי.

בגלל שעידו מת עליו, הוא התחיל לקחת אותו לגן משחקים על בסיס שבועי. ולסיום? אני הייתי מחזירה אותו משם. כן, ככה הכרנו.

מאז, אי אפשר להפריד אותו ממני. הוא באמת אח שלי, תרתי משמע. והוא תמיד היה ותמיד יהיה פה בשבילי, בכל שעה.

ויותר מזה? אני אוהבת אותו כמו שאוהבים אח גדול, ואפילו יותר מזה. אי אפשר בכלל לתאר כמה אני אוהבת את הבן-אדם הזה.

הוא אחד האנשים הכי מדהימים, מקסימים, טובים ומתוקים שהכרתי. ויותר מזה? אולי הוא הבן-אדם הכי מקסים שאני מכירה.

אין עליו, תרתי משעמע - אין עליו. אם הייתם מכירים אותו כמוני הייתם מבינים.

 

והקשר בינינו? אני לא אפסיק להודות לאלוהים על זה שהכרתי אותו.

והכי אני מודה על זה שלא התאהבתי בו... כי הייתי יכולה להתאהב בו בקלות. כל בחורה הייתה רוצה חבר כזה,

אני מבטיחה לכם.

אז למה לא אני? למה אני לא מאוהבת בו? כי הוא פשוט אח שלי, פשוט ככה. כולם תמיד שואלים אותי על זה - הוא כזה חתיך,

את מספרת שהוא כזה מקסים, אז למה את לא מתאהבת בו? וזה מה שאני עונה - שאני לא מסוגלת.

אני כל-כך רואה אותו בתור האח הגדול שלי, שאני לא יכולה להתאהב בו.

 

עילי, עיליוש... 

למרות שאנחנו לא באמת אחים [לא קשר דם, לפחות], יש המון אנשים שבטוחים שאתה אח ביולוגי שלי, לעומת האחים

ה"אמיתיים" שלי, שאין בינינו שום סוג של דימיון. תמיד כשמסתכלים עליי ואז עליך שואלים אם אנחנו אחים כי "וואו, יש לכם

עיניים בדיוק באותו הצבע! וואללה,אתם לא אחים? אתם דווקא די דומים. ויואו, העיניים, איזה כחול!". זוכר את המוכרת

ההיא ב"לג'נדה" שאמרה את זה, ועוד רבים אחרים? XD

אז מה אני יכולה לאחל לך, אח שלי, ליומולדת 19 שלך? שתמשיך להיות כמו שאתה, כי אתה מדהים, ואל תשכח את זה בחיים!

שיהיה לך כיף בצבא, ושלא יהיה לך קשה מדי. שתתמיד, שתהיה חזק, אל תשבר גם כשקשה [הרי צבא זה לא קל].

שתהיה חייל טוב, כמו שאתה עכשיו. שהמסלול יעבור הכי מהר שאפשר, ושתקבל כבר כומתה, כדי שאני אוכל לבוא ולבכות

באיזשהו טקס שלך. שנמשיך להיות בקשר כמו עכשיו, כי אני אמות אם אני אאבד אותך.

אל תפסיק לחייך לעולם, כי כולם צריכים לראות איזה חיוך מדהים יש לך! שהעיניים הכחולות שלך אף פעם לא יאבדו את

הניצוץ שלהן.

שתהיה מאושר, שיהיה לך טוב בחיים, ושלא יהיה לך עצוב, כי אז גם אני אהיה עצובה, ואתה שונא לראות אותי בוכה, נכון?

שיצליח לך בכל מה שתעשה בחיים. שתיקח את הבחירות הנכונות, וגם אם לא? לא נורא, כי מטעויות לומדים.

שתעשה מה שאתה אוהב, מה שעושה לך טוב. אף פעם אל תעשה דברים שאתה חושב שהם לא נכונים וטובים בשבילך.

שתשמור על עצמך, אח שלי. תשמור על עצמך מהכל ומכולם, שלא יקרה לך כלום, כי אני לא יודעת מה אני אעשה עם עצמי.

שתמשיך להיות כל-כך אח שלי, בדיוק כמו שאתה עכשיו ויותר.

והעיקר?שאני אמשיך לאהוב אותך כמו שאני אוהבת אותך עכשיו. אמן שאני אזכה לכתוב לך גם עוד שנה מכתבון כזה,

ביומולדת 20 שלך,  שאז אתה כבר תהיה זקן שהחליף קידומת.

ואני אצחק עליך! XD

אני אוהבת אותך, אח שלי, כל-כך אוהבת אותך. אחותך "הקטנה והיפה" [כמו שאתה תמיד קורא לי. XD], (ע)מיתי. 3>

 

אז זהו, אני עוד שנייה בוכה פה מרוב ריגוש ומרוב קיטשיות של הפוסט הזה.

לצערי הרב, אח שלי בשבוע מלחמה עכשיו, אז דיברתי איתו רק אתמול. אני מקווה שהוא יהיה פה בסופ"ש, ושאני אראה אותו, 

כדי שאני אוכל לתת לו חיבוק-יומולדת-דובי-לקפוץ-עליו כמו שצריך. [:

תודה רבה למי שקרא עד פה, כי ממש חפרתי לכם הפעם. XD

אני אוהבת אתכם המונים! עמיתי. 3>

 

הקטן זה אחד האחים הקטנים שלי, עידו [בן 6 וחצי], וזה עם המדים זה עילי. [:

נכתב על ידי , 11/5/2008 17:05  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של •°«נולדה לאהבה»°• ב-24/5/2008 19:22
 



יום הזכרון.


"אין לי ארץ אחרת,

גם אם אדמתי בוערת".

[אין לי ארץ אחרת]

 

"הבטחתם יונה,

עלה של זית.

הבטחתם שלום, בבית.

הבטחתם אביב ופריחות,

הבטחתם לקיים הבטחות.

הבטחתם יונה...".

[חורף 73]

 

"הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.

לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.

אלוהים, אלוהים, אלוהים...

לו רק ברכת לו - חיים".

[מה אברך]

 

"מי שחלם לו ונשאר לו החלום.

מי שלחם הוא לא ישכח על מה לחם.

מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום.

מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם".

[מי שחלם]

 

"לנצח אחי,

אזכור אותך תמיד.

וניפגש בסוף, אתה יודע.

ויש לי חברים,

אבל גם הם כבים

אל מול אורך המשגע".

[לבכות לך]

 

"כל מטוס שטס בשמיים,

כל כוכב מאיר בעיניים

מזכיר לי אותך.

נחליאלי לפני הגשם,

צרצרים בשעות הערב.

תמיד יחכו לך".

[תמיד יחכו לך]

 

"מיליון כוכבים בשמיים,

תופסים את הצבע שלך בעיניים.

רציתי לשיר לך, לומר לך שלום.

רציתי שנייה אחת לומר לך שלום.

תן רק עוד שנייה אחת לומר לך שלום".

[מיליון כוכבים]

 

"מי אשר כבה נרו,

ובאפר נטמן -

בכי מר לא יעירו, לא יחזירו לשם".

[שיר לשלום]

 

"כל הכוכבים נופלים,

כל האמיצים עוזבים.

כל מי שצעק שותק,

כל מי שצחק בוכה".

[כל הכוכבים]

 

כמה שירים, הא? כמה שירים נכתבו על כל אלה שבזכותם אנחנו עוד כאן.

וזה, כל מה שכתבתי פה? זה עוד כלום, יש עוד הרבה.

אבל כל מה שאני לא אכתוב, כמה שירים שלא יכתבו, כלום לא יצליח

להביע את הכאב, ההערכה, התודה, העצב, והכבוד שאני מרגישה בימים האלה.

כאב - על כל הצעירים האלה שנהרגו, לפני שהספיקו משהו בחייהם.

הערכה - על זה שהם נתנו מעצמם בלי לחשוב מה יקרה להם.

תודה - על זה שאני, אתם וכולנו עומדים וכותבים פה בזכותם, תודות להם.

עצב - על כל החיים שעוד היו לפניהם, על המשפחות שבוכות עליהם.

וכבוד? כבוד על זה שכן - יש כאלה שחושבים שכן טוב למות בעד ארצנו.

 

אתמול הייתי בטקס בפנימייה הצבאית - החברים שלי משם הזמינו אותי.

אני שמחה שהלכתי, כי היה טקס מדהים, מיוחד ומכובד.

כל הפלוגות [י' - תבור, י"א - עילם, י"ב - איילון] צעדו במסדר.

הקריאו את השמות של כל הנופלים שלמדו בפנימייה.

הסתכלתי על כל החברים שלי, כמה בוגרים הם נראו שם...

הם עמדו בלי לזוז מ"מ, וכל-כך התגאיתי בהם.

ואני יודעת שבזמנם, הם ישרתו בצבא בכבוד, בדיוק כמו כל אלה שנהרגו.

מי ייתן ואלוהים ישמור עליהם.

 

היום היה טקס בתיכון שלי - זה אחד הטקסים הכי יפים שיש.

כל התיכון [גם כיתות ט', שהם בחטיבה] צועדים, וכל הבצפר מגיע לשם.

כן, מכיתות א' עד כיתות ח' [כי כיתות ט' צועדים איתנו].

היו שם אלפי אנשים, ובאמת היה טקס יפה, כמו כל שנה.

 

יום הזכרון בשבילי הוא יום מיוחד, יום קדוש. "נזכור ולא נשכח".

כל יום זכרון אני בוכה, כל פעם מחדש. כי זה עצוב לי, וזה כואב.

כואב שהצעירים האלה איבדו את החיים שלהם כל-כך מוקדם.

צעירים יפים, חזקים, אמיצים. כל-כך חבל עליהם...

במותם ציוו לנו את חיינו - יהי זכרם ברוך.

נכתב על ידי , 7/5/2008 12:46  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של •°«נולדה לאהבה»°• ב-11/5/2008 17:28
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל•°«נולדה לאהבה»°• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על •°«נולדה לאהבה»°• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)