היו כמה תגובות, ששאלו למה מחקתי את הפוסט הקודם... פשוט, קרה איזה משהו היום, אז העדפתי למחוק אותו.
יותר מזה? אני שוקלת לסגור את הבלוג הזה. אני יודעת שהוא מלווה אותי כבר שנתיים וחצי, ואני אמות אם אני אמחוק
אותו עכשיו, אבל פשוט... אנשים נפגעו מדברים שכתבתי, ולא רציתי שזה ייצא ככה.
יותר מדי אנשים שאני מכירה נכנסים לפה, וזה ממש לא מתאים לי. פתחתי את הבלוג הזה כדי שאני אוכל לפרוק כל מה
שאני מרגישה, חושבת, חווה, ורוצה, ועכשיו זה לא נראה לי כמו אופציה, בגלל אותם אנשים.
חוץ מזה, יצא שפגעתי באנשים, אחד מהם אפילו חשוב לי מדי, ואני לא רוצה לקחת את הסיכון שאני אאכזב אותו שוב...
אני יודעת שאכזבתי אותו, שהוא כועס עליי, והוא יותר חשוב לי מהכל, אפילו יותר מהבלוג הזה.
בינתיים אני חושבת שאני אקח לי זמן לחשוב, כי לסגור את הבלוג לגמרי? אני בחיים לא אהיה מסוגלת.
יש פה יותר מדי חוויות, של שנתיים וחצי, ואני לא יכולה להעלים אותן עם כפתור של "מחק".
אני עדיין לא סגורה על מה אני אעשה בסוף... מה שכן, אני יודעת שלכתוב על הרגשות שלי אני לא יכולה יותר.
אז המון תודה לכם, כל האנשים שמכירים אותי, על זה שנכנסתם לפה והרסתם את הדבר היחיד הפרטי שהיה לי בחיים,
כי אתם לא הייתם אמורים לקרוא פה. זה הדבר שחשבתי שלא יהיה לכם משעמם מדי כדי להגיע אליו. אז תודה לכם! =/
עמיתי. 3>
נ.ב: בבקשה, כל מי שמגיב פה - אל תגיבו ב"ללא שם". זה ממש מעצבן לקרוא תגובות ולא לדעת מי כתב אותן...
אז בבקשה, אפילו אם לכם בלוג, פשוט תכתבו את השם שלך בתגובה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
