•°«כותבת מהלב»°•

חחחחחחח נו, כן, שוב פעם הגיע היום המטופש הזה, שקובע לנו מתי לאהוב. כבר אמרתי לכם כמה אני שונאת את היום הזה? XD

לשאלת האידיוט/הפוסטמה בתגובות בפוסט הקודם - אני לא יוצאת עם בן. אני לא חייבת הסברים לאף אחד,

ככה שאני לא הולכת להסביר לכם...

חוץ מזה, כבר אמרתי שנה שעברה שאני לא חושבת שדווקא ביום הזה צריך להראות למי שאנחנו אוהבים את האהבה שלנו

[חחחח חרא ניסוח XD] - יש לנו עוד 364 ימים בשנה בשביל זה! מי אמר שדווקא ב14.2 או בט"ו באב צריך לעשות את זה? P:

חוץ מלכתוב "ולנטיינס דיי שמח" בפייסבוק, במסנג'ר ובאייסיקיו, לא איחלתי לאף אחד את הדבר הזה אישית, 

כי אני לא חושבת שיש צורך. אלה שאני אוהבת, יודעים שאני אוהבת אותם גם בלי היום הספציפי הזה.

אני חושבת שזה חשוב שהם ידעו... [:

לא יודעת מה יהיה עם בן... אני דיי בקטע הזה של "לזרום" עכשיו, לראות מה קורה איתנו. מה שאני כן יודעת זה שאני

 לא הולכת לוותר הפעם, כמו שוויתרתי כל-כך הרבה פעמים לפניו. הפעם אני הולכת להילחם, ואם גם הוא רוצה -

אנחנו נהיה ביחד, מילה שלי. אוי, הוא פשוט אחד ה-מדהימים!

ולחמוד/ה בתגובות, הסר/הסירי דאגה מליבך - אני אצא עם בן במוקדם או במאוחר, תהיה/תהיי בטוח/ה. אין צורך לדאוג לי כל-כך..

אז... שיהיה לכולם "ולנטיינ'ס דיי" מקסים! ואל תשכחו להגיד למי שאת אוהבים שאתם אוהבים אותם, גם בלי היום המטומטם הזה.

כל אחד רוצה  לדעת ולהפנים שאוהבים אותו. אין כמו המשפטים "אני אוהב/ת אותך", אני מת/ה עליך", אני חולה עליך" וכו'. 

עמיתי. 3>