וואי, לא עדכנתי המון זמן... העניין הוא שאין לי כל-כך מה לעדכן - הכל רגיל בחיים שלי.
כמו שכתבתי בפוסט האחרון, בן ואני לא יצאנו כי הוא חזר מאוחר, ושבוע שעבר גם לא יצא, כי הוא חזר הביתה ביום שיכולנו לצאת.
מחר יש לי שיעור איתו על הבוקר, אז אני אשאל אותו, אולי השבוע כן נצא. אני בטוח אשמח! [:
אבל אני לא מפתחת ציפיות... אני יודעת שאם מפתחים ציפיות, בסוף מתאכזבים. אז אני מנמיכה ציפיות, ושמחה על כל דבר
שיהיה איתו!
תחזיקו לי אצבעות, אנשים! אני יודעת שבן הוא כל מי שחיכיתי לו עד עכשיו, והוא יהיה מן פיצוי כזה על כל האהבות-שלא-
התממשו שלי... אני יודעת שאני רוצה להיות איתו, אני יודעת שאני רוצה אותו, אני יודעת שיהיה לי טוב איתו.
הוא כל מה שחיפשתי, ואני יודעת שאני אוכל להתאהב בו בשנייה. בינתיים אני נמנעת, כי אם לא נהיה ביחד, זה יהיה מאוד מאכזב..
בבקשה-בבקשה-בבקשה שזה יילך! אני כל-כך רוצה להיות איתו, אני כל-כך רוצה שנהיה ביחד. הלוואי וזה יקרה, כי אני יודעת
שמגיע לי שזה יקרה.
עם נתי [החבר הכי טוב לשעבר, זוכרים?] שום דבר לא הולך.. חזרנו לדבר לפני איזה שבועיים, אחרי שהוא ביקש ממני סליחה.
הייתי בטוחה שהכל יהיה טוב, שנתחיל הכל מההתחלה, שנשקם את הידידות הכל-כך מדהימה הזאת, שכמעט נתנו לה ללכת.
אבל זה לא ככה... הכל הרבה יותר גרוע עכשיו, אנחנו לא מדברים בכלל-בכלל-בכלל. לא ראיתי אותו מיום שלישי, והאמת?
אני מקווה שגם מחר אני לא אראה אותו. אין לי כוח לפרצופים האלה שוב, למבטים, לרצון לרוץ עד אליו ולחבק אותו, לשאול
מה הולך איתו, לספר לו מה קורה בחיים שלי עכשיו, שממש אין לו חלק בהם בכמעט שלושה חודשים האחרונים.
והכל בגללה, הכלבה הזאת! הכל בגלל החברה שלו, גלי... העמידה פנים חודשיים שאנחנו חברות, סיפרה לי דברים,
שיתפה אותי, התייעצה איתי. אבל מאחוריי הגב שלי היא הלכה ואמרה לו שהיא מקנאה, אמרה לו שלא ידבר איתי יותר.
וכן, הוא הקשיב לה, האידיוט הזה הקשיב לה...
זה פוגע, אתם יודעים? נכון, הוא מאוהב בה. אני רואה את זה ואני שמחה בשבילו, כי כל-כך מגיע לו! מגיע לו להיות מאוהב,
מגיע לו להיות מאושר, ובתור החברה הכי טובה שלו - אני הכי שמחה בשבילו בעולם.
אבל הוא התאהב בחתיכת כלבה, בבחורה מרושעת, שטן, ממש מפלצת! והיא פוגעת בו, היא מרחיקה ממנו אנשים שהוא אוהב,
לא רק אותי. אם הוא לא איתה, הוא בקושי עם החברים שלו... זה מה שהיא עשתה, זה מה שהיא ממשיכה לעשות.
אין לו יותר ידידות, כמעט ואין לו חברים - היא הרחיקה אותו מכל מה שמוכר לו, מכל מה שהוא אוהב, מכל אלה שתמיד היו ותמיד
יהיו שם בשבילו.
החבר הכי טוב שלו אמר לי שהיא פשוט מעוורת אותו, ואני מסכימה איתו - זה כל-כך נכון. היא מעוורת אותו, היא שולטת בו,
הוא ממש שפוט שלה! ועם כמה שהייתי רוצה לעשות משהו, אני יודעת שאין לי מה לעשות...
כשהוא ביקש ממני סליחה, הייתי בטוחה שהוא חזר, אחרי הרבה זמן שהוא נעלם לי. פתאום ראיתי בו שוב את הנתי שאני מכירה,
את הנתי שאני אוהבת, את החבר הכי טוב שלי. ראיתי בו מישהו שהייתי בטוחה שכבר מזמן איבדתי, ופתאום הוא חזר לי...
אבל היא שוב אמרה לו לא לדבר איתי, היא רבה איתו אחרי שהוא אמר לה שהוא מתגעגע אליי, שהוא חושב עליי כל הזמן -
אז היא שוב ליכלכה, שוב סיכסכה, שוב הרחיקה.
ואם הוא מקשיב לה, מה נשאר לי לעשות? מה אני אעשה אם הוא לא רואה מה היא עושה? מה אני אעשה אם הוא לא מתנגד
לזה, כשהיא אומרת לו לא לדבר עם החברה הכי טובה שלו? אין לי מה לעשות... הרי כולם אומרים שהוא עיוור, אומרים שהוא
לא רואה ממטר, אומרים שהיא משפיטה אותו.
אבל אין מה לעשות, חוץ מלחכות שהוא יתפכח, חוץ מלחכות שהוא יחזור מהעננים, שהוא ינחת כבר מהמקום שהיא הטיסה
אותו אליו! אני אחכה שהוא יבין שהיא הרחיקה ממנו את כל מי שהיה קרוב אליו, כולל אותי.
השאלה היא כמה זמן אני אחכה, אתם יודעים? כי אולי כשהוא יבוא אליי, יבקש ממני שוב סליחה, יגיד שהוא טעה, יבקש שנחזור
להיות כמו פעם - ואני יודעת שזה יקרה - אולי אז כבר יהיה מאוחר מדי בשבילי, בשביל שנינו. אני מקווה שהוא לא יבין שהוא
איבד אותי מאוחר מדי, מקווה בשבילי, בשבילו ובשביל שנינו. הלוואי שהוא יזכר כשלא יהיה מאוחר מדי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
