עבודה , עבודה ושוב עבודה , יציאות , לבזבז כסף , להתנדב , רק לעשות משהו . שאני לא אצטרך שוב להגיע לפינה הקטנה שלי לבד , שלא יהיה לי זמן לחשוב או לאכול .. שוב להתבאס על זה שכולם עוזבים , או מתגייסים או טסים מפה .. ולדחות את הניקיון היסודי של החדר - כי זה אומר להפטר מכל תקופת הבצפר .. כל התלבושות האחידות , הספרים , המחברות , היומנים , הקלסרים , הדפים , הציונים , 12 שנים ..
שוב להתבאס מהמצב שלי עם י' , ולנסות לשכנע את עצמי שיהיה בסדר ושאנחנו נצליח להתגבר על זה .. למרות שאני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו ועל כמה שהוא חסר לי , לא מפסיקה לכאוב ולבכות גם מידי פעם למרות שאני יודעת שהוא אשם ושהוא ממש לא שווה את זה .. אבל בינתיים תופס לי חלק גדול בלב שלא נותן לאנשים אחרים הזדמנות ..
שוב להתבאס מזה שלכל החברות הקרובות שלי יש חבר ורק אני לבד .. ושכל פעם שיוצאים אני גלגל שלישי , או חמישי , או מה שזה לא יהיה .. מה שעוד יותר מחזק אצלי את תחושת הלבד .. אבל כבר ניתקתי קשר עם אנשים אחרים בשביל לצאת איתם .. אז בעצם האפשרויות זה או לצאת איתם או להשאר בבית .
שוב להתבאס מהמצב הדפוק הזה שאף אחד לא זורם איתי לעשות כלום .. והכל כבר משעמם ואותו הדבר ולא מענין .. ולדעת שאין לי מה לעשות . חוץ מלקוות שתגיע כבר תקופה טובה יותר ..
השינוי מפחיד אותי אבל אני מחכה כבר שיגיע כי המצב הנוכחי כבר נמאס עלי . אני צריכה חידוש , משהו חדש לדבר עליו ולהתעסק בו .. אנשים חדשים להכיר , דברים חדשים לחוות , קשיים ופחדים חדשים , שגרה חדשה , תחומי עניין חדשים , אתגרים חדשים ..
הזדמנות לבנות את עצמי אחרת , להציג את עצמי בצורה שונה , להיות מה שלא יכולתי להיות עד עכשיו , להשיג דברים שלא השגתי עד עכשיו .. להתבגר .