שלום, חבריי וידידי היקרים.
לאלו מכן שיודעים- ולאלו שלא- החלטתי לקטוע כרגע את הסיפור הנוחכי, האגם ובית הקברות. הקטיעה נובעת משתי סיבות מרכזיות: הראשונה, אני לא נהנה מהסיפור. הוא לא זורם, אין אצלי את הדחף לכתוב. השנייה, אתם לא נהנים מהסיפור. אין הרבה תגובות, ביקורת בונה כמעט ואין וחבל לי. לכן אני אעצור אותו כאן. אני אחזור לכתוב- אני אתמקד בעיקר בסיפורים קצרים. אולי יהיה לי עוד סיפור בהמשכים. אבל זה ייקח זמן.
כרגע, אני רוצה לספר לכם מה המשך העלילה של האגם ובית הקברות:
בפרק ז' מורן וגיא מתנשקים ומחליטים להיות זוג. לאורך הזמן, מורן כל הזמן חוששת מהקשר שלהם וגיא לא מבין למה. היא אומרת לו שהקשר שלהם מסוכן, ולמרות שהם נהנים ממנו הוא חייב להיפסק.
בפרק ז', הבחור המגניב שברח מהכלא, מסתבר שהוא רוצח סדרתי העונה לשם ג'וליאן ת'ומפסון רואד (שאגב, זה היה גם שם הדמות שלי בעבודה בתיאטרון). הוא עולה על טיסה לישראל, וכל המדינה בפאניקה. שוטרים משוטטים ברחובות, נערות ובחורות נפחדות להסתובב לבד, גברים שמטיילים בלילה בגפם מעוררים חשד. מורן מודאגת ממנו במיוחד, אפילו שגיא מזכיר לה שהיישוב שלהם מרוחק מהמרכז והסיכוי שרואד יגיע אליו הוא מזערי.
בסביבות פרק י', מכונית גדולה נמצאת על כביש 40 (כביש הערבה). בתוכה נמצאים גופות של גבר, אישה ושמונת ילדיהם, כולם חרדים. הם נרצחו על ידי שיסוף של גרונם בסכין משוננת. בדמם, על הכביש, נכתבה הכתובת הבאה:
\|/
224 km
the juwes are those who wont be blame for nothing
המדינה בהיסטריה, ופוליטיקאים, שוטרים ואחרים מתחילים להעלות השערות שלרואד יש יעד- היעד נמצא בכיוון החץ ובמרחק של 224 ק"מ. מעטים יודעים את זה, אבל בכיוון ובמרחק הנ"ל נמצא עין חורש.
בפרק י"א מורן נפרדת מגיא. היא לא אומרת למה, אבל היא בוכה כשהיא עושה את זה. גיא לוחץ עליה להיפגש ולדבר איתו, להסביר לו, והיא מתחמקת. הוא יודע שהיא תגיע לאגם מתישהו, ולכן הוא מחכה לה שם במשך יומיים. לקראת היום השני בסביבות 22:00, הוא מוצא אותה. כשהוא מתחיל לדבר איתה, היא מתנהגת כאילו הם בקושי מכירים. כשגיא שאל אותה אם היא לא זוכרת את הקשר שלהם, הוא שומע רעש מאחוריו. מעל גשר בית הקברות מטפס, אוחז בידו בחבילה ארוכה וצרה, נמצא רואד.
בפרק י"ב, הסוד של מורן לגבי אבא שלה נחשף. אביה היה סכיזרופן שהתאבד. במהלך הלוויה שלו, דוד של מורן ניגש אליה ואומר לה שהוא יודע שהיא שכבה עם כל הבנים האלה. והוא לא כועס, להיפך- הוא לא מוכן שינצלו אותה שוב. הוא נשבע לה בזכרו של אביה, שהוא תמיד ייגן עליה מבחורים.
גיא לא רואה את הקשר בין דוד שלה ובין רואד. לאחר מכן, רואד, שלא פצה את פיו לאורך כל הערב, שואל: "תגיד, גיא, מורן אמרה לך פעם מה שם המשפחה שלה?" וגיא מסיק מכך שרואד הוא הדוד שלה. מורן מתחילה לבכות ולהתחנן על חייו של גיא, אלב רואד מתעלם ממנה וחותך את גיא בלחי. במקביל, גיא שואל אותו איך הוא הגיע למסקנה שמורן נמצאת דווקא פה ואיך הוא ידע שיש לה חבר. רואד עונה שמישהי סיפרה לו.
באותו רגע, שני מגיעה. גיא מבין הכל. רואד תפס את שני בתל אביב, ושני, כדי להציל את חייה, הבטיחה לו שתעשה מה שיבקש ממנה. היא סיפרה שהוא שאל אותה אם היא מכירה את מורן והראה תמונה שלה, והיא אמרה שכן. הוא שאל אם יש לה חבר, והיא אמרה שכן. הוא שאל איפה הוא יכול למצוא אותה. היא ענתה.
לבסוף, במונולוג מרגש, שני מתוודה על אהבתה לגיא. גיא מודה שהוא מרגיש כלפיה משוה, אך לעומת זאת במורן הוא מאוהב הרבה יותר. רואד שולף את סכינו ומציע לגיא עסקה- להציל את חייו ולהיתו עם שני, או למות בין זרועותיה של מורן. גיא רוצה להקריב תא חייו, אך מורן משכנעת אותו שלא. בסוף, מורן צועקת על רואד שהרס את חייה וגרם לה לחיות בפחד שהוא יבוא ויחסל את החבר שלה. רואד מבין שנכשל במשימתו, ובורח אל בית הקברות לפני שהמשטרה תגיע.
כעבור שש שנים, כאשר גיא ושני חוזרים מטיול תרמילאים בדרום אמריקה, הם מוצאים כתבה בעיתון שמספרת על כך שגופתו של הרוצח הסדרתי ג'וליאן ת'ומפסון רוד נמצאה באגם בישוב בדרום.
מקווה שנהנתם. תמיד מוכן לביקורת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: