אני לא מבין מזאת האג'נדה החדשה הזאת של הג'וקים לתפוס טרמפ עם האוטובסים.
אני לא מבין, מה קרה.. פיתאום חם לכם מידי בחוץ?!
יש לכם פאקינג שישה או שמונה רגליים (סילחו לי, אני מעדיף לא לבדוק..) .. תשתמשו בהם! מה אתם עולים לי על האוטובוס?

אז בדרכי הביתה, בעודי נמצא בהיכון לג'וק הראשון שיגיע לרדיוס אליו רגלי האיימתנית מגיעה *מוהאההאאה*
תהיתי למה הם נמצאים על האוטובוס מלחתחילה.. מה הם איבדו שם?
אין שם אוכל, אין שם מים, הג'וקים לא באמת צריכים להגיע לשום מקום.. ואז עצרתי והבנתי ..

הם מגיעים אלי הביתה. בהמונייהם. מחוז מפגשם הידוע - מרכז תמיכה לג'וקים בעלי שיערות ברגליים.

ואכן, לא איחר המועד בו הגעתי הביתה ומצאתי ג'וק מת על הריצפה בשירותים (לאחר ריסוס עסיסי בסופ"ש צצות להן גופות מידי פעם לפעם)
ואז , שמח ומאושר ניגשתי למטבח. ושם הוא היה.

יצור כלאים מטונף, ריכוז הרוע השמיימי.. שילוב עלוב בין תיקן לשטן, בין לוציפר לגוש כיעור מהלך.

באוטומטיות מעוררת הערצה שלפתי את הנשק הסודי, את הריסוס הכל יכול..
אך הבן בליעל לא חדל מלהפתיע, פרש את כנפיו המזוהמות ונחת לו, בדיוק, על השיש היפה שלי :(

ומכיוון שעודני אוהב את חיי, אני צריך להמנע מריסוס על השיש \ כלי האוכל היקרים שלי.

ואז התחיל המצוד האמיתי, בקבוק ריק ביד אחת, ריסוס לעת חירום ביד שניה.
המרדף היה קשה, הרבה אבדות ספגנו בדרך, אך לבסוף.. בצעד דרמטי - הג'וק שכבר לא כל כך חכם, נכנס לכיור היפייפה שלי
ואז כל מחשבה על הכנרת פרחה מראשי, הברז נפתח והג'וק התחיל לפתח כישורי שחיה לא מוצלחים.

מפה ועד הרגע שהבקבוק הסקסי שאחזתי בידי נחת על ראשו בוזבזו המון מיי כנרת.. אבל פחות ג'וק בעולם, מי זאת כבר כנרת שתתלונן?!

ובכן, לא משנה איזו מחשבה חלפה בראשי שלמענה אשתמש בבימת הבלוג הלילה, הג'וקים פתחו חזית קרב, אני גדול והם קטנים, אני חכם והם טיפשים, אני יפה והם מכוערים, לי יש ריסוס ולהם יש מחושים יותר מידי ארוכים
הדבר היחיד שמשותף בנינו, שלשנינו יש שיערות ברגליים >.>

זוכרים את הפטיש שהיה לי לפני מס' ימים למריים ויהושוע?
יענו, מריה וישו.

נתקלתי בבדיחה נורא משעשעת , בדיון ציני לגבי גן עדן וגיהנום, בתפוז:

"כולם ילכו לגן עדן."
היה היה יהודי צדיק תמים אשר לא חטא מימיו.
הצדיק חינך את בנו בדרך שנראתה לו כטובה ביותר,
אך הילד גדל וכרעם ביום בהיר החליט להתנצר.
שוק, הלם, יושבים שבעה על הבן וכו'. לא עברו ימים רבים והצדיק נפטר מרוב צער.
מגיע הצדיק לשמים וכמובן שערי גן עדן נפתחים לפניו. הצדיק לא מבין איך מגיע לו גן עדן, הרי בכל זאת הילד שלו התנצר ולכן ביקש לקבוע פגישה עם אלוהים.
אלוהים פונה אל הצדיק בשאלה "מה מטריד אותך" והצדיק עונה כי לא יתכן שמגיע לו גן עדן.
אלוהים ההמום שואל את הצדיק למה אתה חושב כך? הרי לא חטאת מעולם? עונה לו הצדיק, אבל הבן שלי התנצר.
עונה לו אלוהים "גם שלי".

ברגע קטן של רצינות, אני רוצה להמליץ בחום על כתבה שחבר קרוב כתב - בעיקבות האירוע ביום שבת ובעקבות התרחישים מאז. - קישור -
מומלץ בחום.

שיהיה לכולכם לילה ג'ינגיסחאני ויפייפה!
(אתם חייבים להודות שלשים את השיר הזה ברקע זה גאוני P: )

כל היום רצות לי המילים בראש, משפטים מפוצצים שיסבירו מה עובר לי בראש, כותרות פואטיות, ציטוטים משירים, כתבות מרעימות ומתסכלות... אבל במהלך היום הבנתי

 עוד כמה דברים על החברה שלנו
החברה שמחפשת דברים להתאגד סביבם, לבכות עליהם ולכעוס על אחרים בגללם
חברה שמפלגת את עצמה בכח
חברה שחייה ממהומה אחת למישנהה

ופה כבר קטונתי מלהצליח להסביר את עצמי בצורה הטובה ביותר, בעיקר בשעה ובמצב שכזה ולכן אוותר מראש

עם זאת, קשה להתעלם. קשה לא להגיב. קשה להתעלות.

אי אפשר להבין את הרוצח
וכעת אני אפילו לא מסכים עם האשמות הנחרצות והמכוונות של הקהילה שהחליטה שהרצח בוצע ע"י אדם דתי
זה בדיוק כפי שברגע שהיה פיגוע, ישר הנחתי שמדובר במחבל ערבי.
אנחנו פועלים בצורה עיוורת, חוסר רגשות שנובע מעומס יתר של רגשות

אין ספק שהאשמה המיידית לציבור הדתי והחרדי היא לא במקום - אבל היא נובעת מכאב ורצון להפיל על מישהו את האשמה כי יותר קל להתמודד עם כעס מאשר עם כאב.
אני לגמרי מסכים עם זה שזה דבר שלא נכון לעשות - אבל עדיין אי אפשר להתעלם מהאמירות של חלק מהמנהיגים לא משנה מאיזה ציבור - שבאופן ברור יכולים להוביל אנשים (לא משנה מאיזה ציבור) לפעולה הזאת
ומכיוון שהמנהיגים האלה מזוהים עם הציבור הדתי, האצבע מופנת לשם אוטומטית.
ברוח המהומה אנשים לא נוהגים בהגיון, תמיד נסחפים לפרובוקציות נוספות ותמיד מתלהמים באופן מוגזם
זאת לא רק החברה שלנו זה כל העולם

אז את מי אנחנו יכולים להאשים? את הרוצח? לא מזיז לו, יושב איפשהו במקום כלשהו ורק חושב שיש להפיל טיל באמצע העצרת שנערכה היום.
אז מסתכלים ישר למעלה, למנהיגים שלנו..

אמרו לי היום שהדברים המפגרים שאומרים הפוליטיקאים שלנו , ועניתי לה שברור שזה משפיע, אולי לא על אנשים שחושבים ההפך, אבל לדוגמא דתיים \ חרדים שמאמינים כי התופעה ההומולסבית מסוכנת מבחינה דתית, יאמנו לאמירות של מר אלי ישי וכן, יהפכו לקיצונים יותר בדעתם. בעיקר בציבור שאנשי הפוליטיקה והדת נחשבים למלומדים ומשכילים וחכמים בתורה, ושיש להקשיב למילה או שתיים שהם אומרים.

אישית? ניסיתי להקשיב לישי, אחרי ההתבטאויות קיצוניות, חדלתי מלהקשיב לו

דוגמא נוספת - אין ימיני קיצוני שאמירותיו של ליברמן לא מחזקות את דעתו וגורמות לו להתאגד סביב הרעיון הקיצוני.
זה נורא לא פחות.
לראות את דוד שלי, או את אחותי הולכים ומצביעים ליברמן ותומכים בדעות שלו בצורה כזאת הפגנתית - זה מערער, לראות את יכולת ההשפעה שיש לאנשים האלה על דעותייהם של אנשים.

יותר מזה, אם יש מישהו שחושב, שיגאל אמיר קם בוקר אחד ומשום מקום החליט לרצוח את רבין?
ההתבטאות של אנשי ציבור הלהיטו את השנאה, וזאת התוצאה.
אנשי הציבור האלה דיברו מקידום אינטרסים אישיים, איש מהם לא באמת שנא את רבין או את פועלו - רצו ס"ה להפיל את מפלגתו.
אלי ישי לא מדבר מרוע, הוא מדבר ממקום לשלהב את הקהילה התומכת שלו סביב רעיונותיו - וידוע שאמירות כאלה משלהבות רוחות ומעניקות פירסום (ואין פירסום רע כאמור)

והריי התוצאה מול פנינו..

אז מה יש לחשוב? שכולנו מונעים מהאינטרסים שלנו ושל המנהיגים שלנו? מתאגדים סביב מפלגות שדיעותיים יותר ציוריות ומושכות מאשר מעשיות?
וכאן אני מתחבר לפוסט שכתבתי לפני מס' שבועות - Why we are

אז כן יקיריי, לטוב ולרע - אנחנו אנושיים.