אני לא מבין מזאת האג'נדה החדשה הזאת של הג'וקים לתפוס טרמפ עם האוטובסים.
אני לא מבין, מה קרה.. פיתאום חם לכם מידי בחוץ?!
יש לכם פאקינג שישה או שמונה רגליים (סילחו לי, אני מעדיף לא לבדוק..) .. תשתמשו בהם! מה אתם עולים לי על האוטובוס?

אז בדרכי הביתה, בעודי נמצא בהיכון לג'וק הראשון שיגיע לרדיוס אליו רגלי האיימתנית מגיעה *מוהאההאאה*
תהיתי למה הם נמצאים על האוטובוס מלחתחילה.. מה הם איבדו שם?
אין שם אוכל, אין שם מים, הג'וקים לא באמת צריכים להגיע לשום מקום.. ואז עצרתי והבנתי ..

הם מגיעים אלי הביתה. בהמונייהם. מחוז מפגשם הידוע - מרכז תמיכה לג'וקים בעלי שיערות ברגליים.

ואכן, לא איחר המועד בו הגעתי הביתה ומצאתי ג'וק מת על הריצפה בשירותים (לאחר ריסוס עסיסי בסופ"ש צצות להן גופות מידי פעם לפעם)
ואז , שמח ומאושר ניגשתי למטבח. ושם הוא היה.

יצור כלאים מטונף, ריכוז הרוע השמיימי.. שילוב עלוב בין תיקן לשטן, בין לוציפר לגוש כיעור מהלך.

באוטומטיות מעוררת הערצה שלפתי את הנשק הסודי, את הריסוס הכל יכול..
אך הבן בליעל לא חדל מלהפתיע, פרש את כנפיו המזוהמות ונחת לו, בדיוק, על השיש היפה שלי :(

ומכיוון שעודני אוהב את חיי, אני צריך להמנע מריסוס על השיש \ כלי האוכל היקרים שלי.

ואז התחיל המצוד האמיתי, בקבוק ריק ביד אחת, ריסוס לעת חירום ביד שניה.
המרדף היה קשה, הרבה אבדות ספגנו בדרך, אך לבסוף.. בצעד דרמטי - הג'וק שכבר לא כל כך חכם, נכנס לכיור היפייפה שלי
ואז כל מחשבה על הכנרת פרחה מראשי, הברז נפתח והג'וק התחיל לפתח כישורי שחיה לא מוצלחים.

מפה ועד הרגע שהבקבוק הסקסי שאחזתי בידי נחת על ראשו בוזבזו המון מיי כנרת.. אבל פחות ג'וק בעולם, מי זאת כבר כנרת שתתלונן?!

ובכן, לא משנה איזו מחשבה חלפה בראשי שלמענה אשתמש בבימת הבלוג הלילה, הג'וקים פתחו חזית קרב, אני גדול והם קטנים, אני חכם והם טיפשים, אני יפה והם מכוערים, לי יש ריסוס ולהם יש מחושים יותר מידי ארוכים
הדבר היחיד שמשותף בנינו, שלשנינו יש שיערות ברגליים >.>

זוכרים את הפטיש שהיה לי לפני מס' ימים למריים ויהושוע?
יענו, מריה וישו.

נתקלתי בבדיחה נורא משעשעת , בדיון ציני לגבי גן עדן וגיהנום, בתפוז:

"כולם ילכו לגן עדן."
היה היה יהודי צדיק תמים אשר לא חטא מימיו.
הצדיק חינך את בנו בדרך שנראתה לו כטובה ביותר,
אך הילד גדל וכרעם ביום בהיר החליט להתנצר.
שוק, הלם, יושבים שבעה על הבן וכו'. לא עברו ימים רבים והצדיק נפטר מרוב צער.
מגיע הצדיק לשמים וכמובן שערי גן עדן נפתחים לפניו. הצדיק לא מבין איך מגיע לו גן עדן, הרי בכל זאת הילד שלו התנצר ולכן ביקש לקבוע פגישה עם אלוהים.
אלוהים פונה אל הצדיק בשאלה "מה מטריד אותך" והצדיק עונה כי לא יתכן שמגיע לו גן עדן.
אלוהים ההמום שואל את הצדיק למה אתה חושב כך? הרי לא חטאת מעולם? עונה לו הצדיק, אבל הבן שלי התנצר.
עונה לו אלוהים "גם שלי".

ברגע קטן של רצינות, אני רוצה להמליץ בחום על כתבה שחבר קרוב כתב - בעיקבות האירוע ביום שבת ובעקבות התרחישים מאז. - קישור -
מומלץ בחום.

שיהיה לכולכם לילה ג'ינגיסחאני ויפייפה!
(אתם חייבים להודות שלשים את השיר הזה ברקע זה גאוני P: )