ערב טוב לכל המאזינים והמאזינות, היקרים והיקרות, הקוראים והקוראות, מששי הישבנים ומששות הטוסיקים
אף אחד מכם, חברי האהובים - לא חשב לשים על קקטוסים שלט
"זהירות - זה דוקר!!!"
כאילו מה?! אני אמור לנחש?!
ועוד מיילא קקטוס, אבל מה הוא עושה בבית חולים?! מה הוא עושה על שולחן בבית חולים?!
לתומי ס"ה ביקשתי משענת להניח עליה את מרפקי וגבי :(
אתם יכולים לדמיין ת ההמשך, לדעתי עדייו נשארו ממזרים עמוק בתוכי, גם פה אתם יכולים לדמיין איזו משמעות שבא לכם.
בכל אופן, אילו יומי היה משתפר עיניין הקקטוס היה נשכח והופך לחוויה מלמדת לחיים
אבל לא, לפספס רכבת, לעמוד במעבר חסר מזגן, לאבד את הארנק - לחזור לחפש אותו ואז לגלות שהוא בכיס שלי
לאבד את האשראי (זה לא נורא, גם ככה הוא לא באמת עובד)
להגיע בעשר בערב הביתה ולגלות שאין לי מפתח ואין באמת מישהו שאמור לבוא ולפתוח לי את הדלת!
ועל החוויה המלמדת הזאת אני חייב לפרט קצת יותר!
למי שעדיין לא ביקר אותי, כמובן שמוזמן - מבטיח לא למשש לכם את הטוסיק - לפחות לא ישר על ההתחלה .. בכל מקרהה!!! לעיניינו, כן:
לכל אותם אנשים אומללים שלא יצא להם לבקר במחוזי אספר שאני גר בקומה שניה, יש לי מרפסת נחמדה וגגות מסביב לחלונות - כן, זה לא כזה בעיה לפרוץ.
מפה לשם, בשילוב מוחות עם השכנה חסרת המוח התחלנו לתכנן אפשרויות פריצה קרימינאליות
לבסוף הגענו למסקנה שהמרפסת היא הפתרון היחיד, בצעד לא כל כך חכם יש לציין - היא הציעה את הסולם המאוד קצר שלה (קצת יותר גבוה ממני, ובנינו? אני בערך בגובה של דרדסבא)
מהסולם, לסורגים (הלא יציבים!!!) של החלון הסמוך, למאורר מזגן ישן למדיי, לאחיזת רמבו בגדר המרפסת, זינוק - טיפוס, סלטה באויר, שני גלגלונים, קפיצת ראש דרך החלון ישר על המיטה. זינוק על הידיים , מרוץ אל הדלת וזכיתי בתחרות!
כן, זאת חוויה, שווה לעשות את זה בכל פעם שנכנסים הביתה.
מפה לשם, היו לי דברים עם תוכן יותר לכתוב - אבל הם כבר לא מעניינים אותי (:
אז לילה טוב לכם :)
כל קשר בין הסירטונים האלה אלי הוא מקרי לחלוטין (חוץ מהסרטון של אורסולה, אווו כמה סקסיות *שורק*)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
