[או: דברים שאסור לי לשכוח.]
כל אחד צריך,פעם בכמה זמן, לעלות על האוטובוס הלא נכון,לרדת בתחנה הלא נכונה ולשוטט ברחבי שכונה לא מוכרת בירושלים עם אוזניות,פלאפון מכובה, 5 ש"ח וכרטיס מעבר.
לתת לאוטובוס לקחת אותך בלי להסתכל כל רגע בשעון, כי אתה לא באמת יכול לשלוט בזמן. להחליף את השיר באוזניות לשיר שמתאים לקצב הפנימי שלך, ואז הכל מסתדר.
האישה שכותבת מולך מפנה את המבט לחלון בדיוק ברגע הנכון, והגבר החרדי עם הזקן לוחש משהו לצעיר שיושב מולו. לא נכון ולא נכון יוצר נכון,בסופו של דבר, ואני עוד אתגבר.
שיחה ארוכה ארוכה עם חבר טוב שפתחה לי את הראש לחלוטין, ועכשיו הכל בסדר.