דברים שלמדתי בשבוע האחרון:
תתגברי על עצמך, תצאי קצת מעצמך. תשתחררי,תהני,תתגברי. אל תתני לפחד לעצור אותך, אל תתני לעצמך לעצור אותך. תמצי עד הסוף כל חוויה, תיכנסי לדברים עם רעל בעיניים,אל תפסיקי לנסות עד שתצליחי (או עד שגוררים אותך בכוח מהמקום.) אל תעצמי עיניים ובכך תפספסי הזדמנויות חדשות, תחושת ההחמצה היא התחושה המרה ביותר. להיכנס לדיכאון זה בסדר, החוכמה היא לדעת להתגבר עליו. אל תהיי יותר מדי תלויה באחרים, אך אל תהיי שקועה בעצמך בלבד- האנשים שמסביבך הם המשאב הכי חשוב שיש לך,בכל מקום. אל תוותרי לעצמך, אל תרימי ידיים. לזרום זה חשוב, לשחרר זה חשוב, אבל לא תמיד- זה יכול להוביל לכך שתאלצי לעבור 5 גדרות תיל בכוחות עצמך בלבד. אל תשכחי לבדוק איפה את, ולא רק בצורה המטאפורית. אל תשכחי לשאול את עצמך מאיפה באת ולאן את רוצה להגיע- ומהם היעדים שבדרך, ולמה בכלל את עושה את זה. תמצאי את הטוב בחיים, תהני מרגעים קטנים של זריחות עם כוס תה חם,תהני מללכת שעות בחום הלוהט שהיה בשבוע האחרון- זה חלק מהחוויה. תעזי לחלום בגדול, בלי לוותר לעצמך, את נועדת לדברים גדולים יותר מזה. תרשי לעצמך לשחרר, לסמוך לרגע על שיקול דעתם של אחרים, לעשות דברים רנדומליים לחלוטין, כי מהטעויות האלה לומדים.אבל אל תשכחי לסמוך גם על עצמך.
אם את רוצה משהו את יכולה לעמוד בכל דבר, כל עוד את לא מרימה ידיים יותר מדי מהר. אל תשכחי מי את,ואל תפחדי להשתנות. אל תקחי ללב דברים חסרי משמעות. שיחות נפש אל תוך הלילה זה חתיכת דבר מדהים, רק שימי לב לא להגזים- להתעורר דקה לפני המסדר זה לא להיט.
מכל דבר רע בחיים אפשר להתאושש בסופו של דבר, ללכת על אותו שביל מוכר לא מלמד אותך שום דבר. תעלי על שלוחות, תרדי בגיא, תעברי דרך קוצים ודרך גדרות תיל, אבל לעולם אל תשכחי איפה השביל נמצא.
אל תשפטי אנשים- האנשים שנראים כאילו אין סיכוי בעולם שתתחברי אליהם, יתגלו כחברים הכי טובים שלך. אל תפחדי לתת לאור שלך לזרוח. תהני,תלמדי, תצמחי,תעבדי- רק אל תשכחי למה, ואל תשכחי למה את חוזרת.
ויאללה, הגיע הזמן להתחיל בחיים.
(דברים שנותנים לי כוח: לקרוא את הדברים המדהימים שחניכים שלי כתבו לי, ולהרגיש שבאמת חוללתי שינוי בחיים של אחרים,שהייתי משהו משמעותי עבורם. שאולי, איכשהו,הצלחתי לתת להם את ההזדמנות לשינוי שאני קיבלתי. אני חלק ממשהו גדול הרבה יותר.)