"ואולי אתה פה חסר לי

אתה כאן, אתה שם

ובכל זאת, אתה פה חסר לי..."

הייתכן שאני מתחילה לפתח אלייך רגשות?

איך זה יכול להיות?

הרי חסמתי את הלב שלי מפני כל אחד, במיוחד מבן אדם כמוך אני הכי צריכה להזהר.

אבל מה לעשות שאתה מראה לי סימנים ואפילו אותות ברורות לגביי מה שאתה מרגיש.

אתה מגדיר אותנו כ'יוצאים' שזה כבר מקדם אותנו שלב, אתה מתקשר כל יום, אתה מנסה

להפגש איתי כל יום.

כנראה שבאמת מתחיל לפרוח פה משהו.

אבל האם אני באמת מתחילה להרגיש אלייך משהו, אני באמת מתחילה לשכוח מהדפוק

ההוא שפגע בי כל כך ומנסה לתת לעצמי עוד הזדמנות איתך?

אני הכי מפחדת להפגע, כי אני נותנת את הכל כשאני נמצאת בקשר, ואז אני נקשרת מהר,

אני לא נהיית אובססיבית אבל יהיה לי קשה אם יקרה משהו שממש יגרום לי להפגע.

אני ישבר לרסיסים ולא ידע איך לקום ולשקם את עצמי מזה.

אבל אני מנסה לא לחשוב ישר שלילי, אולי זאת תהייה התקופה הכי טובה של החיים שלי..

ואני גם לא רוצה להכניס את עצמי סתם לסרטים, אני פשוט יזרום ויראה לאן זה יוביל,

ואני מאוד מקווה לא להפגע.

ואני מתגעגעת אלייך שאתה עכשיו רחוק,

אני מרגישה שאתה חסר לי פה..

וזה מוזר לי, אחרי תקופה ארוכה שלא נתתי לעצמי

לפתח רגשות למישהו, להתאהב במישהו..

זה פתאום קורה, זה נפלא מצד אחד, אבל מצד שני גם

מלחיץ ומפחיד.. קצת מהססת וקצת מנסה לדחוף את העניינים.

נראה איך ילך :)

אני סיפרתי לך את כל האמת שלי, שפכתי, הוצאתי הכל..

אז עד שיש לנו זמן לעצמנו, בוא ותספר לי אתה,

מה היו כל הקטעים האלה אתמול, ראית שזה עיצבן אותי אז הלכת עם זה עד הסוף הא?

למה אני מספרת לך הכל ועדיין נראה לך שאני מסתירה ממך דברים?

למה אני אומרת לך כל מה שאני חושבת וכל מה שאני מרגישה ואתה עדיין סגור אליי?

אחר-כך התלונות מגיעות אליי, אחר-כך אני זאת שלא מספרת ואני זאת שלא פתוחה איתך נכון?

אז בוא ונראה אותך אומר ומספר לי כל מה שעובר עלייך.

בוא ונראה אותך מסביר לי את כל הסצינות האלו שהיו אתמול, בלי תירוצים.

עכשיו אני רוצה את כל האמת.

"בא לך אולי להגיד לי למה קיבלתי יחס כזה ממך אתמול?

נכון, לא הייתי במצב הכי שפוי ויציב שיש, אבל יכולת להתייחס אליי כמו שמגיע לי.

הרגשתי שלא היה אכפת לך ממני אפילו לא לשניה.

למה שניסיתי לדבר איתך, לראות מה קורה איתך מה עובר עלייך, היה לך קשה לפתוח

את הפה ולספר לי. אבל כשהדפוקה קראה לך אז הלכת אלייה והיא כמו כלבה מיוחמת

נמרחת עלייך, ואתה, שיכור ולא מודע לעצמך 'מקשיב' לשטויות שלה במקום ללכת מיד מהמקום.

זה עיצבן אותי."

אתה עד עכשיו מעצבן אותי.

שוב חוזרים הדברים שאני שונאת, הדברים שאני הכי שונאת.

לקבוע ולא להתקשר. לא להודיע מה קורה, מה נסגר עם זה בסוף.

לחכות כמו מטומטמת ואז להתעורר בבוקר למחורת ולהבין שסתם הייתי ערה.

ואפילו הודעה לא לקבל.

אתה עדיין מעצבן אותי.

יאוו היה כל כך מדהים.

הוא פשוט משלים אותי, אני מרגישה איתו כל כך מיוחדת..

תוך כמה שניות הוא יכול להוציא את כל האמת עליי, הוא פשוט קורא אותי.

הוא מסתכל עליי ויודע בדיוק מה עובר לי בראש ומה הבעיות שלי זה לא יאומן.

הוא מזכיר לי את הבחור שלי, אבל הוא עדיין לא מגיע לרגשות שהיו לי כלפיו.

יכול להיות שזה יקרה בזמן הקרוב, אני רק צריכה לראות איך העיניינים יזוזו, בנתיים עדיין אין ביננו

אמון, אף אחד עדיין לא מספר את האמת שלו..

אבל חשבתי על זה ממש הרבה בזמן האחרון, אני חושבת שביום שישי אני יספר לו את האמת שלי.

כי אני בטוחה שאם הוא לא ידע ממנה, הוא פשוט יוותר כי רואים שהוא עייף מלנסות לגלות אותה.

הוא רוצה לדעת כדי להבין אותי, לא מספיק לו להבין שאני חסרת ביטחון וזהו.

הוא רוצה לדעת את האמת שלי כדי להבין באמת מה עובר עליי ואז הוא יוכל לעזור לי עד הסוף..

ככה הוא אמר, ככה הוא מראה את זה.

אני באמת מנסה לעזור לו בקשיים, בדברים שאני יודעת מעצמי שאני בטוחה בהם, אני בטוחה

שהוא לא רוצה להפסיק, למרות שהוא כל הזמן אומר לי שהוא רוצה להפסיק כי זה תוקע

אותו ומעכב אותו וגומר לו את הזמן..

היום הוא היה אצלי והראיתי לו 'רקוויאם לחלום'.. הוא קצת היה בשוק אם אפשר לומר..

הוא לא התעצבן או כעס, הוא ידע בדיוק מה אני מנסה לעשות, לא באתי לתקוף אותו או להגיד לו

תראה זה מה שיקרה לך! הוא הבין שהראתי לו את הסרט הזה בשביל להבין שלא הכל מושלם בחיים האלה,

ושלפעמים צריך להזהר מהדברים האלה שעושים את החיים לא מושלמים..

הוא הבין את זה טוב מאוד..

וואי הוא פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש. היה כל כך נחמד ומוצלח.

מעניין מה אני מתחילה להרגיש כלפיו, כי אני בנתיים לא מצליחה להבין בעצמי.