זאת הייתה חוויה של פעם בחיים. אף פעם לא באמת יצא לי לבלות ככה את הסופשבוע..

נסעתי עם הבחור שאני יוצאת איתו בימים אלו, ועם כמה חברים שלו.

כל כך חששתי מהנסיעה הזאת בהתחלה, שאולי ואני לא יסתדר עם החברים שלו ולא יצליח

להתחבר אליהם. אבל כל החששות נעלמו כשאמרתי לעצמי שיהיה בסדר, שאני יעשה שיהיה טוב.

ההתחלה הייתה מעולה הוא אמר לי 'אני כל כך שמח שאת פה איתי.'

אחרי זה העניינים התחילו קצת להתפקשש בגלל כל מיני צדדים שלא הכרתי בו.

הוא עשה כמה קטעי קנאה בנוגע לחבר שלו, שאני בסך הכל רציתי לצאת נחמדה ולהכיר את החברים

שלו ולהסתדר איתם, לא חשבתי שהוא יקבל את זה ככה..

היה גם קטע כזה 'אני חשבתי על זה עכשיו ונראה לי שכדי שנפסיק את מה שקורה ביננו'

וזה היה כי הוא חשב שאני רוצה לקחת, אחרי שהסברתי לו למה בכלל ישבתי עם חבר שלו ושרק

עזרתי לו הוא עדיין לא האמין.

בנתיים אין ביננו אמון, גם כשאני אומרת לו שאני סומכת עליו, שמתי שהוא יוצא בלעדיי אני סומכת

על זה שהוא לא יתחיל עם בנות - אני לא באמת מאמינה בזה. אני סתם אומרת לו את זה

כדי לתת לו הרגשה שאני יכולה לסמוך עליו והוא לא ירצה לקלקל את זה, או בשביל שאני יכניס

את זה למוח שלי אבל עדיין יחיה באשליות..

אף אחד לא מספר לשני את האמת שלו. האמת שלו זה שבטוח הוא יבגוד בי מתישהו,

הוא רק לא מסוגל להגיד את זה, כי קשה לו ובנתיים הוא כן מנסה לסדר את הכל, לנסות ליצור פה משהו.

האמת שלי היא שאני עדיין תקועה על הדפוק ההוא, יותר נכון עדיין אוהבת אותו פחות חושבת עליו..

אבל שאני עם הבחור שלי, אני מצליחה להפסיק את המחשבות ולהיות מרוכזת רק בו,

הוא מביא אותי לעולם אחר, באמת שטוב לי איתו ולא בא לי לוותר עליו..

למרות שאני יודעת שרוב הסיכויים הם שאני הולכת להפגע מהקשר הזה, ממש להפגע.

אני הבנתי מה הוא רוצה ממני, הוא לא מבין למה אני לא פתוחה איתו, למה עם חברים שלו אני ככה

מדברת הרבה ומשתפת אותם ואיתו פחות..

מעכשיו אני יתחיל לדבר איתו על הכל, אפילו על סתם דברים קטנים כדי שהוא יראה שבאמת חשוב

לי שהוא יהיה בעניינים ושידע שאני צריכה אותו בשביל כל מיני מקרים..

הסקס היה ממש טוב בסופשבוע. קצת מלוכלך כי זה עדיין חוף ים, אדמה מסריחה ומלא חול.

אבל הגענו ל3 פעמים בלילה ועוד פעם אחת למחורת..

היום האחרון, בנסיעה חזור, הכל התחיל להסתדר והכל התחיל להראות יותר טוב..

היה מין מקרה דפוק, לא כל כך מתאים לפרט אבל זה לא היה ביני לבינו, סתם משפחה וכאלה.

באותו רגע נתתי לו להבין שאני תמיד פה בשבילו, זה היה פשוט רגע מדהים.

'מה הייתי עושה בלעדייך?'

אני שמחה שהוא שאל את זה..