אני עד כדי כך מפגרת?

                   נואשת?

                   מסכנה?

                   מעצבנת?

                   עצובה?

על זה אני לא יכולה לענות לעצמי, הרי התשובה ידועה מראש ואם אני יענה עלייה לעצמי

אני סתם יתחיל להתבכיין פה. ואין לי כוח לזה עכשיו.

אני מרגישה כל-כך מושפלת ודפוקה, איך לעזאזל יכולתי לעשות לעצמי את הבושות האלה?

ברור שהוא גם יצא דפוק קצת ברמה שלי, הוא זה שהתקרב והתחיל, הוא זה שדי אשם בעניין הזה.

ברור שעכשיו הוא גם כועס עליו ולא רק עליי. שמעתי אותו מתעצבן עליו בטלפון.

וברור, ברור ששום דבר מפה לא מובן לאף אחד.

בקצרה, הייתי עם חבר של שון. שון, הוא הבן-אדם שאני באמת רוצה ולא מזמן סיימנו את הקשר.

החבר שלו הוא זה שהתקרב והתחיל עם הכל, ואני לא מנסה להוציא את עצמי בסדר עכשיו..

ברור לי שגם אני לא יצאתי טוב בסיפור הזה, אבל גם ידוע שהוא עצבני ולא מתכוון לסלוח על זה.

אוף, איך אני שונאת מקרים כאלה. שאי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך ואין למה לצפות...

שיודעים כבר שלא יהיה ניתן לסדר את המצב כרגע.

טוב נו נחכה כבר נראה מה יהיה..