טוב אז כן, אנחנו יודעות שהיה עיכוב רציני אבל זה היה ממש לא הגיוני שבשבועיים היו פאקינג 15 תגובות ועכשיו יש בסה"כ 20, כי 20 זה התגובות של רין ><

אז מה לעשות חח

פרק 14

השעה הייתה 7 בבוקר וקרני השמש חדרו לחדר שבו ישנו השניים, מסתבר שהם נרדמו אחד על השני עד לבוקר שלמחרת ולטום לא הייתה בעיה עם זה כלל. הוא פקח את עיניו בעצלנות ושפשף אותן, מתמתח ונוכח לדעת שביל שוכב מעליו בהתכווצות, מתכרבל בתוכו כמו תמיד וחייך לעצמו. ראשו של ביל קבור בצווארו וטום יכל להרגיש את הנשימות החמות של ביל על עורו. הוא הרים את ראשו של ביל אליו ונשק לשפתיו נשיקה ארוכה תוך כדי שהוא ישן, הוא היה כל כך מתוק כשהוא היה ישן! טום פשוט לא רצה להעיר אותו.

"מממ.." ביל נאנח מתוך שינה והחזיר את ראשו באופן כמעט אוטומטי לצווארו של טום, מגרגר בשקט. כשהוא היה ישן שום דבר כמעט לא יכל להעיר אותו.

טום צחקק והרים את ראשו של ביל בחזרה אליו, מכווץ אותו ומצחקק, ביל היה כל כך חמוד, הוא הצמיד את שפתיו לשלו שנית ונתן לו נשיקה יותר ארוכה, מלקק את שפתיו עם לשונו, "בילי..נרדמנו.. קום"

ביל פקח את עיניו באיטיות כשהרגיש במשהו שליקק את שפתיו וגיחך כשהבחין בכך שזה היה טום, "טומי.." הוא מלמל בקול צרוד ופיהק, "מה השעה..?"

"ממ..שבע" הוא גיחך וחיבק את ביל, הוא ידע שאם יש משהו שביל אוהב זה חיבוקים וליטופים בבוקר.. זה נחמד להתעורר ככה, גם הוא אהב את זה בעצמו.

"ממ.. אוקיי.. אנחנו צריכים לקום..?" ביל מלמל, מחייך חיוך קטן כשטום חיבק אותו. הוא אהב להתעורר ככה, למגע של טום.

"אפשר להישאר עוד קצת" הוא גיחך והרים את ראשו של ביל עם אפו במתיקות, מקרב את ראשו של ביל בקושי לשפתיו ודוחף את לשונו במהירות, מחייך.

ביל נאנח והפגיש בין לשונותיהם, משחק עם לשונו של טום בפיו, נושך אותה קלות ומצחקק.

"אח!" טום התנתק מביל ותקע בו מבט שואל, "מה זה היה?" הוא צחקק והרים את גבתו.

"זה סקסי" ביל משך בכתפיו בחיוך ערמומי, "לא אהבת?" הוא החל לצחוק.

"כן, רק שכמעט הוצאת לי את הלשון" הוא גיחך ונשק לביל שנית על שפתיו, "ממ..גור שלי, זה נעים להתעורר איתך"

"לא נכון זה היה חלש! תוציא את הלשון ואני יפצה אותך על הכאב שגרמתי לך" ביל צחקק וליטף את פניו של טום, "כן.. זה כיף להתעורר איתך טומי וזאת הפעם האחרונה שלנו ככה.. לא..?"

"לא.. אמרתי לך שאני אבוא להעיר אותך בבוקר" הוא חייך וגיחך, מוציא את לשונו ומחכה.

ביל צחקק וליקק את לשונו של טום בעזרת לשונו, מוצץ אותה קלות, "ממ.. נעים..?"

"כ..כן.." טום נאנח בשקט, זה באמת היה לו נעים.

ביל חייך ומצץ את לשונו של טום עוד קצת, לאחר מכן מכניס אותה לתוך פיו ומשחק איתה בעזרת לשונו, "טומי טום.."

טום צחקק, הוא אהב שביל קורא לו ככה. "בילי ביל.."

"טומי טום זה יותר חמוד" ביל צחקק והתנתק משפתיו של טום, "טוב.. נקום?"

"ממ..כן" הוא חייך ורמז לביל לקום ממנו, "בעצם רגע" הוא מלמל ודחף את ידו לבוקסר של ביל, מלטף את ישבנו, זה היה פשוט כל כך דורש!

"טומי..!" ביל גנח בשקט כשטום ליטף את ישבנו, הוא אהב שטום היה עושה את זה, במיוחד בבוקר. זה היה נעים.

טום צחקק ונשך את שפתו, מכניס את ידו בין לחיי ישבנו של ביל, מלקק את שפתיו. "אתה יודע שאני אוהב אותך?"

"אהא, ואני גם מרגיש את זה" ביל פלט אנחה שקטנה, נושך את שפתיו, "וגם אני אוהב אותך..."

"אתה רוצה לקום או שאתה מעדיף שאני אענג אותך בדרך כלשהי?" הוא צחקק והמשיך לחרפן את ביל, שולח אליו מבט רעב.

"אני בהחלט מעדיף שתענג אותי בדרך כלשהי-" ביל גיחך והמשיך לגנוח בשקט, "-אבל אנחנו צריכים לקום.." הוא מלמל.

"הו, אז אין בעיה" טום אמר והוציא את ידיו מהבוקסר של ביל, רומז לו לקום.

"לא-לא!" ביל מיהר למחות, "התחרטתי.." הוא מלמל, סומק עדין מתפשט על לחייו.

"אבל אנחנו צריכים לקום, לא?" הוא שלח אל ביל מבט מתגרה וגיחך, זז מעט מתחתיו.

"אז נקום אחרי זה.. בבקשה" ביל תקע בטום מתחנן, ממצמץ במתיקות.

טום צחקק וקם מהמיטה לפתע, נועל את הדלת ושולח לביל חיוך פלרטטני, חוזר למיטה ונשכב מתחתיו שנית, דוחף את ידו לבוקסר של ביל, הפעם לאיברו.

"הו גאד.. טומי.." ביל פלט אנחה מתוקה, מלטף את גבו של טום ברכות.

טום גיחך והתחיל לשפשף את איברו של ביל באיטיות, נזכר במעשים שלהם על הדשא ומגחך. "ממ..נעים?.."

"ממ.. מאוד.." ביל נאנח, מרים את גבו מעט, נושך את שפתיו, "יותר מהר.."

טום הנהן ושפשף את איברו של ביל יותר מהר, הוא ידע בדיוק מה ייגרום לביל להשתגע. הוא התחיל לגנוח ישר לאוזנו גניחות שקטות ומגרות, מתגרה בו וממשיך לשפשף במהירות את איברו, "ממ..אוו..ביל..פאק.."

"פאק.. טום!!" ביל גנח בקולניות, הוא היה משתגע מהגניחות האלה של טום, "נו.. יותר מהר.." הוא הפציר בטום, הוא פשוט התחרפן.

"שתוק, אתה רוצה להעיר אותם בגניחות?!" הוא תקע בו מבט עצבני וגיחך, "זה מהר!" הוא נאנח והזיז את ידו במהירות אדירה על איברו של ביל, ממשיך לגנוח לאוזנו, "ממ..בילי..עמוק..כן.."

"זאת לא אשמתי! תראה מה אתה עושה!!!" ביל תקע בטום מבט עצבני גם כן והמשיך לגנוח, עוצם את עיניו בעונג.

טום צחקק, "כ..כן ביל..פאק, עמוק..חזק..כן כן כן!!" הוא גנח בקולניות אבל מספיק בלחש לאוזנו של ביל, נושך את תנוכו.

"טום.. תפסיק עם זה או שאני הולך לצרוח פה..!" ביל נשך את שפתיו, מנסה לרסן את גניחותיו, "הו פאק.. עוד קצת.." הוא מלמל, מרגיש באורגזמה נבנית בתוכו.

"עם מה?.. עם זה?.." הוא גנח בשקט והתחיל להזיז את ידו במהירות עצומה, ממשיך לגנוח באוזנו של ביל בקולות מתוקים ומחרמנים.

"כ.. כן!!!" ביל פלט גניחה דיי קולנית, שורט את גבו של טום בעזרת ציפורניו ותוך כמה שניות הוא גמר בחוזקה בידו של טום, מתנשף.

טום צחקק והפך את ביל על גבו, ממהר להוריד ממנו את הבוקסר ומלקק את כל מה שהיה מרוח על איברו של ביל ברעב, מסתכל לעיניו.

"הו גאד.. אתה רוצה שהוא יעמוד שוב?!" ביל גנח בשקט, מביט על טום שליקק את איברו. לעזאזל איתו!

"אני רוצה עוד" הוא נשך את שפתו וגיחך, מה רע בסיבוב שני? הוא רצה להתיש את ביל. הוא התחיל לשפשף את איברו שוב במהירות עצומה, "ממ.." הוא נאנח בשקט ותוך כדי ליקק את כיפתו של ביל.

"הו גאד טומי.. על הבוקר?!" ביל החל לגנוח שוב, מכווץ את עיניו בעונג, הוא הולך לגמור מהר הפעם. טום לא מתעייף!

"כ-כן.." הוא מלמל והמשיך לשפשף את איברו של ביל במהירות שיא וכעבור כמה דקות ביל גמר בחוזקה, טום כמובן שלא בזבז זמן ושוב בלע את הכל, מלקק את כל איברו של ביל. "ממ.."

"אתה ממש צמא הא..?" ביל נאנח והתנשף בכבדות, חזהו עולה ויורד בקצב מהיר. הוא תקע בטום מבט חולמני, "גאד.."

"ממ..לא, אני רעב" הוא גיחך וטיפס על ביל, נושק לשפתיו, "גור שלי.. פאק, אני אוהב אותך.. ואת הטעם שלך.."

"ממ.. גם אני אוהב אותך ואת הטעם שלך ואת המגע שלך ופאקינג הכל" ביל מלמל וחיבק את טום אליו, מלטף את גבו החשוף.

השעה הייתה 8 וחצי וטום וביל כבר היו בכיתה, יושבים במקום הקבוע שלהם בסוף הכיתה, מחכים למורה שתכנס לכיתה ותתחיל ללמד. זה היה היום שיעור חשוב, הכנה לבגרויות וביל היה חייב להוכיח לעצמו ובעצם לכל מי שמכיר אותו שהוא יכול להצליח, הוא הבטיח לעצמו שהוא יקשיב לשיעור הזה, או לפחות יישתדל.

ביל הפנה את מבטו לטום בחיוך קטן וקירב את כיסאו לשל טום, נושק ללחיו ועולה לאוזנו, נושך את התנוך שלו ברכות, "טומי.. היום בלי להיות שובב בשיעור" הוא לחש לאוזנו, מצחקק.

"אני לא מבטיח כלום" טום בלע את רוקו ונשך את שפתו, מגחך לעצמו ונאנח בשקט, "תראה מה אתה עושה ואז עוד אני השובב?"

"נו כי עדיין לא התחיל השיעור" ביל צחקק וליקק את תנוך אוזנו של טום בתנועות מגרות.

"ממ..אז אפשר להיות שובבים?" טום שלח אל ביל מבט מתגרה ומתוק, מסמן לו להתיישב עליו.

"ממ.. כן, בינתיים" ביל צחקק והתיישב על טום, כורך את רגליו מסביב לאגנו ואת ידיו מסביב לצווארו, נושק לשפתיו, מתעלם מכל המבטים שנתקעו עליהם.

"ממ.. בהצלחה היום" הוא גיחך וחיבק את ביל אליו, שולח מבטים מאיימים לכל הבחורים שהפנו את מבטם לביל שהיה נראה סקסי מתמיד. "שיפסיקו להסתכל עלייך, אלוהים"

ביל סובב את ראשו וגיחך כששם לב לכמות הבחורים שהסתכלו עליו, "ממ... אבל אני רק שלך.. אתה רוצה שאני יבהיר להם?" הוא צחקק והפנה את מבטו חזרה לטום.

"כן!" טום חייך וצחקק, מלטף את גופו של ביל. הם בטח חשבו שזה סטוץ לפי איך שכל הכיתה מכירה את טום, הפעם הוא דווקא רצה שיידעו שזה מעבר לזה.

"אוקיי, חכה פה" ביל צחקק וקם מטום, מחייך אל כל הבחורים שעקבו אחריו עם מבטם ולבסוף נעמד מול הלוח. הוא הזיז את הכיסא של המורה ועלה עליו, מאזן את עצמו ומכחכח בגרונו בכדי לקבל את תשומת הלב של כל היושבים בכיתה. "כן, היי!" הוא התחיל וצחקק, "אוקיי אז סתם רציתי להבהיר לכולכם, במיוחד לאלה שמסתכלים עליי בלי הפסקה-" הוא הפנה את מבטו אל כל הבחורים שהסתכלו עליו קודם לכן, "-שאני וטומי ביחד! והו! תגידו לנו מזל טוב! אז שלא תחשבו שזה סטוץ או משהו, אנחנו מאוהבים אחד בשני לגמרי! ואני שייך לטומי, וטומי שייך לי. ככה ששום שרמוטות למיניהן יעזו לפלרטט איתו.. כי אז זה לא יהיה נעים, טומי יספר לכם מה קרה לאחרונה שפלרטטה איתו!" הוא הוסיף והפריח נשיקה לטום.

טום צחקק ונשך את שפתו, לחיו במהרה הפכו לגוון אדמדם כמו כל פעם שביל עושה משהו בסגנון הזה, "א..כן.. זה לא נגמר בטוב" הוא מלמל, ספק לעצמו. הוא בלע את רוקו והסתכל על ביל שהיה כל כך מתוק ויפה, רואה מחצי מהכיתה אם לא יותר מבטים מאוכזבים ומלאי קנאה. "בוא הנה"

ביל צחקק במתיקות וירד בזהירות מהכיסא, מתקדם אל טום במהירות ומתיישב עליו בחזרה, כורך את ידיו מסביב לצווארו, "נו? יותר טוב?" הוא חייך חיוך מתוק.

"כן.." הוא חייך חיוך מרוצה וחיבק את ביל אליו בחוזקה, עוצם את עיניו ומסניף את ריח שיערו הנעים שפיזר גלים בכל חלל הכיתה, "ממ.. נהנת היום בבוקר, בילי?"

"ממ.. ברור שנהניתי טומי.. אני כבר יחזיר לך מתישהו" ביל צחקק וחיבק את טום אליו, קובר את ראשו בצווארו ומניח את ידיו על חזהו.

טום נאנח בשקט ושם לב בדמות המורה שנכנסה לכיתה, מגלגל את עיניו, "ממ..קום, שמן, היא פה"

"אוח.." ביל נאנח וקם מטום, נעמד על רגליו כהרגל מטופש שנהגו לעשות כשמורות נכנסו.

יום הלימודים הארוך של השניים הסתיים, הפעם הוא עבר מהר כי כל השיעורים של טום וביל היו ביחד, במהרה הם מצאו את עצמם בתוך הקאדילק של טום, כרגיל, עייפים אחריי יום ארוך. השעה הייתה כבר 5, הפעם הם היו צריכים ללמוד עד מאוחר וטום נזכר שעוד יש להם מסיבה ללכת אליה עוד 4 שעות.

ביל נאנח בהקלה ונשען לאחור על המושב במכונית, חוגר את עצמו ומניח את התיק שלו על ירכיו. הוא היה כל כך עייף מכל היום הזה, ועוד יש להם מסיבה ללכת עליה. טוב, ממילא הוא לא התכוון להישאר בה כל כך הרבה.

"אנחנו הולכים היום למסיבה, כן פיצי?" טום מלמל ולחץ על הגז קצת יותר מדי חזק, אלוהים, הוא כמעט עשה תאונה. הוא עצר את המכונית במהירות והפנה את מבטו לביל, "או פאק, אתה בסדר?"

"פאק, טומי..!" ביל הפנה את מבטו המבוהל לטום, "אני בסדר ואתה? גאד טום תנהג יותר לאט..!" הוא מלמל והתנשף בכבדות. זה בהחלט היה מבהיל.

"לא שמתי לב" טום בלע את רוקו ושיחרר את החגורה שלו, רוכן מעט לצידו של ביל ונושק לשפתיו, "נבהלתי" הוא מלמל וחגר את חגורתו בחזרה, ממשיך לנהוג והפעם יותר בזהירות.

"תיזהר טומי.." ביל מלמל ושלח את ידו לירכו של טום, מלטף אותו ברכות.

טום הנהן וכעבור כמה דקות השניים כבר היו בבית, גמורים מעייפות. הפעם סימון וגורדון היו בבית, הם ישבו בסלון ודיברו ביניהם.. לא חושדים בכלום, אפילו לא מפנים את מבטם לטום או ביל. הם ניצלו את זה שהם שקועים בשיחה ועלו במהירות לחדרו של טום, נועלים אחריהם את הדלת, כמובן. טום היה פשוט גמור מעייפות. הוא נזרק על המיטה ובעט את נעליו, מוריד את חולצתו.

ביל חלץ את מגפי העור שלו והניח אותם בצד, מוריד כמה שרשראות מצווארו כדי שיהיה לו מעט יותר נוח ומטפס על מיטתו של טום, נשכב לצידו בשתיקה ותוקע מבט חלול בתקרה.

טום שתק גם הוא, פעם ראשונה שהוא היה כל כך עייף ולא היה לו מה להגיד. הוא נאנח בשקט והניח את ידיו על בטנו, הוא חשב, כשהוא חושב הוא שקוע לגמריי.

ביל נשך את שפתיו, שוקע במחשבות על הקשר שלו ושל טום, על כמה שזה מעורער, על כמה שההורים שלהם יכולים לגלות אותם בכל רגע ולשלוח את ביל לאביו. נכון, הוא התגעגע לאבא שלו, מאוד אפילו. אבל הוא ידע שאם הוא ינסע לאבא שלו הוא לא יתייחס אליו, הרי יש לו איזה דוגמנית ומיליון ילדים. וגרוע יותר, ביל לא יראה טום בחיים. הוא מיהר להדחיק את המחשבה על כך.

טום המשיך לתקוע מבטים חלולים וחסריי עניין בתקרה, מניח את ידו בינו לבין ביל בהיסוס, למען האמת, הוא יכל לדעת בדיוק על מה ביל חושב והוא העדיף לשתוק, כי גם הוא חשב על כל הקשר הזה. אולי עדיף פשוט.. לעזוב את זה? הוא אהב את ביל, ביל היה כמו אוויר לנשימה בשבילו אבל לפעמים הוא חשב שהדבר הכי טוב בשביל שניהם זה להפסיק עם מה שאסור להם לעשות ולאהוב אחד את השני, מרחוק.

ביל הפנה את מבטו אל טום, הוא פשוט ידע מה הוא חושב מבלי להסתכל עליו כמעט. הוא הכיר אותו יותר מידי טוב, "אני יודע על מה אתה חושב.. אתה יכול להגיד לי את זה"

טום שתק והעדיף לא להפנות את מבטו לביל, במצבים כאלה הוא העדיף לשתוק ורק על הבעת פניו ראו את מה שהוא חושב, "כן, גם אני יודע על מה אתה"

"אני לא חושב על מה שאתה חושב" ביל משך בכתפיו קלות והחזיר את מבטו לתקרה.

"על מה אני חושב?" טום בלע את רוקו ופחד מהתשובה, הוא התנהג כל כך בטימטום לפעמים שזה הטריף אותו.

"למה אתה שואל אותי אם אתה יודע את התשובה ממילא?" ביל גיחך בשקט, נאנח.

"כי אני לא בטוח שאתה יודע" הוא מלמל, התקף של אדישות נכנס בשניים פתאום. "נו, על מה אני חושב?"

"על זה שאתה צריך לעזוב את הקשר שלנו" ביל השיב באדישות. מה נכנס בהם פתאום, לעזאזל?

"זה לא מדוייק" טום נאנח והסתובב לביל, נצמד אליו ומחבק אותו ביד אחת. "אני מפחד שתעזוב"

"כן.. טום, אני יודע שחשבת שאתה פשוט צריך לעזוב את הקשר הזה" ביל מלמל, עוצר את עצמו מלבכות, "אם רע לך תגיד, אל תשמור את זה.."

"ביל, אני אמרתי לך היום כמה אתה חשוב לי ומה אתה בשבילי, אתה כמו האוויר שלי, אתה הסיבה היחידה שלי לחיות!" הוא נאנח בשקט, "אני מפחד שבסוף ייתפסו אותנו ואתה תסע לאבא שלך, אתה לא מבין?.."

"אז למה חשבת על זה..? טום, אני מכיר אותך כמו את כף היד שלי, למה חשבת על זה?" ביל נאנח ביאוש, מפנה זוג עיניים רטובות ומסכנות לטום. הוא ממש הרגיש שהוא הולך לבכות.

"כי אני לא חושב שזה מה שאתה רוצה, להסתתר כל הזמן, אני מתמודד עם זה אבל אתה רק סובל ואני לא רוצה את זה בשבילך.." הוא ניסה להסביר את עצמו עד שנתקל בעיניים המסכנות והמבט האומלל של ביל, מה הוא עושה לילד הזה?..

"אני לא סובל! תבין, אני לא סובל כשאני איתך, טום! נכון, אני לא רוצה להסתתר ואני רוצה לצעוק לכולם כולל לאימא שלי ולגורדון כמה שאני אוהב אותך, ואני יודע שאני לא יכול!! אבל לא אכפת לי, העיקר בשבילי זה להיות איתך!" ביל שפך את כל מה שבליבו, נאנח לבסוף בעוד שכמה דמעות כבר הספיקו לעשות את דרכן במורד לחייו.

"וחשבת על מה ייקרה אם ייתפסו אותנו, בטעות?" הוא מלמל ובלע את רוקו, מוחה את דמעותיו של ביל במהירות, "אני מפחד שיום בהיר אחד יבינו שאנחנו ממשיכים להיות ביחד ואתה תסע, אני מפחד לאבד אותך ואני יודע שזה ייקרה בסוף" הוא מלמל במהירות ונצמד יותר צמוד לביל.

"גם אני מפחד שזה יקרה וגם אני מפחד לאבד אותך אבל אנחנו חייבים לקחת סיכון" ביל מלמל בשקט, "או שאתה פשוט תצטרך להיפרד ממני עכשיו.. תחליט.."

"אל תעשה לי את זה!" טום משך באפו ונאנח, מרגיש את המחנק בגרון, הוא רצה להתאדות! "אני מעדיף שנפרד ככה מאשר שיפרידו אותי ממך, זה הרבה יותר כואב וקשה"

"אז תיפרד ממני" ביל משך בכתפיו וזז מטום מעט, קם ממיטתו, "נו..? אתה לא מסוגל להיות איתי, טום?"

"אני לא אמרתי שזה מה שאני רוצה" הוא מלמל בשקט וקם גם הוא מהמיטה ונצמד לביל, "אני אמרתי שאני מפחד שזה ייקרה, אני רק רוצה שתבטיח לי שנשמור על זה עם כמה שזה קשה ושנעשה את זה.. ביחד" הוא נאנח בשקט, הוא באמת היה צריך תמיכה מאיזשהו מקום, ואם כבר להתמודד אז שזה יהיה ביחד עם ביל. "אני אוהב אותך אח, חבר, מה שזה לא יהיה.. אני פשוט אוהב אותך.. לעזאזל"

"התנהגת כאילו זה מה שאתה רוצה" ביל מלמל גם כן, מוחה מפניו עוד כמה דמעות שזלגו על לחייו, "אתה יודע שאני אשמור על זה... אתה יודע שאני אוהב אותך, אנחנו ביחד, יש לנו אחד את השני, אנחנו יכולים לעבור הכל.. תאמין קצת באהבה שלנו, טום.." הוא הוסיף בשקט, באמת הייתה לו הרגשה שטום בכלל לא מאמין באהבה שלהם.

"זה לא ככה ואני לא רוצה.. תפסיק לבכות" הוא מלמל והתקרב עוד קצת אל ביל, מצמיד אותו אליו דרך מותניו, מה שביל אמר ריגש אותו לגמריי, זה היה כל כך אמיתי. וזו הבעיה.. שזה אמיתי, לטום בחיים לא היה משהו כזה אמיתי, לטום בחיים לא הייתה אהבה. "קשה לי"

"מה קשה לך?" ביל מלמל בקול חנוק. הוא ניסה להבין את טום, הוא באמת ניסה, אבל היה נדמה לו שהוא פשוט לא מצליח.

"לאהוב" הוא בלע את רוקו והתרחק קצת מביל, הוא פשוט חרא של בנאדם, הוא חרא של ייצור.. זה לא מה שמגיע לביל. לביל לא מגיע להסתתר, לערער בקשר.. לא מגיע לו וטום הרגיש חרא עם מה שהוא עושה.

"קשה לך לאהוב אותי..?" עיניו של ביל נפערו מעט, הוא לא הבין מה יש לטום. "מה נכנס בך, טום? מה עובר עלייך..?"

"אני כן.. אני לא יודע מה זה אהבה, אני לא יודע מה מרגישים כשמאוהבים, אני פשוט לא יודע מה זה.." הוא נאנח וזרק את עצמו על המיטה, "תלמד אותי".

"אם תסביר לי מה יש לך, מה פתאום אתה אומר את זה?" ביל נאנח והתיישב לצד טום, מנסה שלא לבכות, "רק תגיד לי אם אתה חושב שאתה אוהב אותי, אני כבר ינסה לעזור לך.."

"אני מרגיש טוב כשאני איתך.. אני לא רוצה להתנתק.." הוא מלמל בשקט ועצם את עיניו, הוא לא היה מסוגל לראות את ביל ככה בכלל.

ביל נשך את שפתו התחתונה, הוא חייב לרסן את עצמו, הוא לא יכול לבכות ליד טום. מה עובר עליו, למה הוא כזה ריגשי, גאד. "אוקיי... מה עוד..? מה אתה מרגיש כשאתה איתי..? פרפרים כאלה בבטן? דגדוגים נעימים.. מה?"

"אני..מאושר, ומרגיש את הבטן שלי מתהפכת ו.. את טומי הקטן אבל זה פרט שולי, זה לא מה שמשנה, את הלב מתחרפן בעיקר" הוא מלמל במהירות ובלע את רוקו, הוא בחיים לא היה כל כך פתוח.

"א.. אז מצטער להגיד לך, אתה אוהב אותי.." ביל גיחך בשקט, נושך את שפתיו. "ככה מרגישים כשאוהבים מישהו.."

"ככה?.." טום חייך במתיקות ונשך את שפתו, סוף סוף הוא הוציא את כל מה שהוא מרגיש, זו הייתה הקלה ענקית. "אני אוהב אותך"

"כן, ככה.." ביל מלמל בשקט, "גם אני אוהב אותך טום.." הוא השיב. הוא הרגיש דיי מוזר עכשיו, אחרי כל מה שנאמר בחדר הזה. היה לו מוזר לקרוא לטום עכשיו 'טומי'. הוא היה צריך לעכל קצת את כל מה שהם אמרו אחד לשני...

"טום?" הוא הרים את גבתו, ביל אף פעם לא קרא לטום בשמו בפשטות. "אני מצטער"

"זה בסדר.. אני חושב שאני מבין אותך... פשוט, אני לוקח דברים קשה מידי" ביל גיחך, "אני אצטרך לעכל את זה קצת.." הוא מלמל.

"אבל אני באמת אוהב אותך!!" טום נאנח בקולניות, אולי אפילו קצת יותר מדי. "ביל, בוא הנה"

"גם אני אוהב אותך, זה לא קשור.." ביל נאנח ונשכב לצידו של טום, נושך את שפתיו.

"אז מה?.." טום מלמל בקול חלוש ומהוסס, "לא. עליי."

ביל נאנח ונשכב על טום, קובר את ראשו בצווארו, "סתם.. כל מה שאמרנו פה.."

"שש.." טום ליטף את שיערו של ביל ומתח מעט את צווארו, "ואתה מסוגל לנשק אותי?.." הוא עיקם את שפתיו.

ביל הרים את מבטו אל טום, "אני רוצה שאתה תנשק אותי.." הוא מלמל.

"אני לא יכול כשאתה מסתכל עליי עם העיניים האלה.." הוא נאנח בשקט, עיניו של ביל היו אדומות ומבריקות.. לעזאזל, הכל באשמתו. הוא רצה להעיף לעצמו סטירה או שתיים. הוא התרומם מעט אל ביל ומשך את ראשו אליו, מצמיד בין שפתיהם ופותח את פיו של ביל ושלו, דוחף את לשונו באיטיות ובמהרה נפגש עם זאתי של ביל, משחק איתה בפיו.

ביל נאנח בשקט, תופס בפניו של טום ומעמיק את הנשיקה. כעבור כמה שניות של נשיקה סוערת ומלאת תשוקה הוא התנתק מטום בחיוך קטן, "שום דבר לא באשמתך, טומי.." והוא שוב קרא את מחשבותיו של טום, והפעם הוא גם קרא לו 'טומי'.

טום חייך כשביל קרא לו 'טומי', תחושת הקלה. "איך אתה יודע על מה אני חושב? וכן, זה כן באשמתי.. תראה מה עשיתי לך, אני אידיוט"

"אמרתי לך, אני מכיר אותך יותר משאני מכיר את עצמי" ביל משך בכתפיו, "הו, ואני גם רואה לפי ההבעות פנים שלך" הוא חייך ונשק לשפתיו של טום, אולי אחרי הכל הוא לא היה צריך לכעוס עליו, הוא צריך להבין את טום. זאת האהבה הראשונה שלו, גם הוא היה ככה פעם. "אתה לא עשיתי לי כלום, טומי.. אני סתם יותר מידי ריגשי, אני לוקח הכל ללב.. טוב, לפחות אתה אידיוט סקסי" הוא גיחך, נושך את שפתיו.

"אידיוט סקסי שאוהב אותך.." הוא מלמל, ספק לעצמו ספק לביל ומכניס את ידו מתחת לחולצתו הצמודה, מלטף את גבו ומרים אותה למעלה, תוקע בביל מבט שואל. "אני לא הולך לזיין אותך, אל תדאג" הוא צחקק.

"אני צריך לדאוג שתזיין אותי? אני אשמח" ביל גיחך וחיכך את אפו בשל טום במתיקות, מגרגר.

טום צחקק ונשך את שפתו, מוריד את חולצתו הקטנה ולאחר מכן גם את מכנסיו, משאיר אותו עם בוקסר ומחבק אותו אליו בחוזקה, נושק ללחיו, "אתה כל כך מדהים.. תודה על הכל אח קטן.." הוא גרגר בשקט ועצם את עיניו, מוריד את הכובע שעל ראשו כשרק גומייה אוספת את כל הראסטות, הוא לא באמת יילך לישון ככה.

ביל חייך חיוך מתוק, "אין לך על מה להודות לי טומי.. בשביל מה אני פה..?" הוא מלמל, מעביר את אצבעותיו בין הראסטות של טום.

"כ-כן..אבל אני לא חושב שמישהו אחר היה עושה את כל זה בשבילי, אתה גם צריך לסבול את זה שאנחנו ביחד די.. בסתר, גם עזבת עיר שלמה, פגעתי בך פעם אחת ועכשיו אתה צריך את הסיפורים שלי על הראש" הוא מלמל במהירות. זה היה נכון, מה הוא נותן לביל בכלל? הוא פוגע בו, הוא מקשה עליו בכך שהוא בעצמו מפחד לספר.. לעזאזל.

"טומי.. אני לא סובל! דיי, אמרתי לך כבר.. אני אוהב אותך.. ואני פה בשביל להקשיב לך ובשביל לשמוע את כל הזיוני שכל שלך" ביל צחקק ונשק ללחיו של טום, "טוב, אתה רוצה לדעת את האמת..? בהמבורג.. א.. בקושי היו לי חברים. זתומרת, היה לי איזה חבר טוב אחד ואולי ידידה אחת וזהו.. אף אחד לא אהב אותי" הוא גיחך, מושך בכתפיו.

טום פער את עיניו, הוא היה די בשוק שזה מה שהיה לביל בהמבורג, "איך אפשר לא לאהוב אחד כמוך?"

"לא יודע" ביל גיחך, "בגלל זה אני שמח שאני פה.. יש לי אותך, יש לי יותר חברים.. אנשים שמים לב אליי" הוא צחקק.

טום שתק וליטף את שיערו של ביל, מחבק אותו אליו, מסתבר שעבר על הילד הזה יותר ממה שהיה נראה לו אפילו.. הוא גם איבד את אבא שלו, זה נוראי, הוא חשב לעצמו. "בוא הנה" הוא מלמל בשקט והרים את מבטו של ביל אליו בעזרת אפו, מצמיד את פיו לשלו וחולק איתו עוד נשיקה לוהטת.

ביל נאנח וליטף את פניו של טום, מעמיק מעט את הנשיקה ולאחר כמה שניות מתנתק במהירות, "טומי.. לא סיפרת לי מה קרה עם.. א.. אימא שלך.." הוא מלמל בשקט, לא בטוח אם טום היה רוצה לדבר על זה, "אבל אתה לא חייב..."

טום בלע את רוקו ונאנח, "אבא שלי בגד בה, והכחיש.. והיא פשוט הסתלקה, לא ראיתי אותה יותר, היא שכחה שיש לה איזה בן" טום באמת לא אהב לדבר על הנושא הזה, אבל אם ביל יכל לספר לו.. טום יספר לו גם.

"א.. רגע.. בגד בה עם מי..?" ביל פער את עיניו, יכול להיות שגורדון בגד באימא של טום עם אימו? הוא ליטף את פניו של טום, "זה כמו אבא שלי.." הוא גיחך ביובש.

"אני מניח שעם אמא שלך.." הוא מלמל, ספק לעצמו. "כן.. לך תבין הורים" הוא גיחך, "אם יהיו לנו ילדים, ויהיו, כי אנחנו נאמץ.. אני בחיים לא אעשה להם דבר כזה.."

"עם אימא שלי?!" עיניו של ביל נפערו עוד יותר, הוא לא האמין! בגלל אימו טום איבד את אימא שלו, בגלל אימו המשפחה של טום נהרסה. "א.. פאק.."

"אם זה לא היה קורה לא הייתי מכיר אותך, בכל דבר יש דברים טובים, ביל" הוא גיחך כשראה את פרצופו של ביל מתעוות, הוא לא כעס על סימון.. הוא כעס על אבא שלו, זו הייתה אשמתו. "זו לא אשמתה בכלל.. זה אבא שלי"

"לא.. זו לא אשמת אבא שלך, זו אשמתה של אימא שלי, אני בהלם ממנה.. היא ידעה שאבא שלך נשוי?! גאד, אני לא מאמין עליה.. היא כל כך השתנתה.." ביל נאנח בתסכול וקבר את ראשו בצווארו של טום, "כן טומי.. כשיהיו לנו ילדים אנחנו נשמור עליהם.."

"אל תכעס עליה" הוא מלמל בשקט, לוחש לאוזנו של ביל במתיקות ומחכך את אפו בלחי המתוקה של ביל, "ממ..כן"

"אני כן יכעס עליה.. היא פשוט נהייתה.. אחרת.." ביל גלגל את עיניו, "ממ.. ואנחנו נטפל בהם.. ויהיה לנו כלב כזה חמוד... ואתה תמיד תתלונן שאתה לא רוצה להחליף חיתול" הוא החל לצחקק, זה יכול להיות כל כל מתוק.

טום צחקק, "נאמץ ילד בן 5 שלא נצטרך להחליף לו חיתול" הוא שינה את דעתו במהירות ודגדג את ביל במותניו, מגחך לעצמו.

ביל החל לצחוק בקולניות, מתפתל מעל טום, "טום...!! דיי...!" הוא מלמל בקושי, "לא.. אנחנו.. נאמץ.. ילד קטן.. תינוק..! זה.. הכי.. מתוק..." הוא הוסיף, לא מפסיק לצחוק.

"לא! אתה חושב שיש לי זין לשמוע בכי וצרחות כל היום?" הוא צחקק גם הוא והמשיך לדגדג את ביל יותר חזק, מתענג על הקולות המתוקים שבקעו מפיו, כל כך חמוד.

"אני... יהרוג.. אותך.. טום!!!" ביל ניסה לצרוח אך ללא כל הצלחה, יצאה לו מין צרחה קטועה כזו, הוא היה ממש רגיש לדגדוגים, "לא.. אכפת.. לי! אנחנו נאמץ.. תינוק.. מתוק כזה..! ואתה תחליף.. לו קקי!"

"אני מציע לך להתנצל על מה שאמרת ולבטל את המשפט השני כי אחרת זה לא ייקרה בכלל!" הוא חייך חיוך מתגרה ונשך את שפתו, ממשיך לדגדג את ביל בלי הפסקה, מוזר שסימון וגורדון בכלל לא שמו לב לצעקות האלה, הוא חשב לעצמו.

"טוב.. אז.. אם ככה.. אנחנו לא מאמצים ילדים..!!" ביל המשיך למלמל מתוך הצחוק המתוק שלו, מתפתל, זה אפילו התחיל לכאוב!

טום הפסיק לדגדג את ביל בפתאומיות ותקע בו מבט רציני, מרים את גבתו. "כן אנחנו כן"

"רק אם הם תינוקים" ביל התנשף בכבדות, תוקע בטום מבט רציני גם כן.

"אבל אתה בעצמך תינוק" הוא גיחך וטרף את שפתיו של ביל, מתנשף מעט גם הוא ומתנתק ממנו, "אולי אני אאמץ אותך, גור?"

"אני לא תינוק..!" ביל עשה פרצוף עצוב אך מתוק, "לא..! אל תאמץ אותי טומי, אחר כך אני יהיה הילד שלך ולא נוכל לעשות דברים..!" הוא צחקק.

טום גיחך ופרש מעל השניים את השמיכה שנית, האור כבר היה כבוי, "יש עוד שלוש שעות מסיבה, אתה רוצה שנלך לישון קצת בינתיים?"

"א.. כן.." ביל מלמל וקבר את ראשו בצווארו של טום, נושק לו קלות, מתכרבל בחיקו ועוצם את עיניו.

טום גיחך ועטף את ביל בזרועותיו החמימות כהרגלו, מרים אותו אליו טיפה כששפתיו נעצרו בדיוק איפה שטום, נושק להן מספר פעמים וכורך את ידיו סביב צווארו של ביל, "ממ..אי אפשר..להפסיק.." הוא מלמל ואחריי כמעט כל מילה נשק לביל שוב.

"ממ.. טומי.." ביל צחקק, נאנח בשקט ונותן לטום לנשק אותו. "אני.. מכור לנשיקות שלך טומי.."

"גם אני לשלך..ממ..ובכלל לטעם שלך..תרתי משמע" הוא גיחך והמשיך לנשק את ביל בלי הפסקה, מלטף את גבו ואת ישבנו מעבר לבוקסר, "הוא קטן!"

"ממ.. שובב.. כן, גם אני.." ביל צחקק וליטף את חזהו של טום, "ממ.. כן, הוא קטן..  תצטרך להתרגל, אתה בטח רגיל לתחת גדול כמו שיש לכל הבנות שהיית איתן.."

"אתה אוהב את הטעם של זה?" הוא גיחך ונשך את שפתו, ביל היה כל כך חמוד, "לא היה להן תחת גדול, הוא פשוט לא היה מתוק כמו שלך" הוא צחקק.

"כן.. ברור שאני אוהב" ביל נשך את שפתיו, "אז אתה רוצה להגיד לי שהיה להן תחת קטן?" הוא גיחך.

טום גיחך, "ממ..חשבתי שאתה שונא את הטעם של זה" הוא גיחך, "לא.. אבל הוא לא היה גדול!"

"למה אתה חושב? אני אוהב כשזה שלך" ביל צחקק במתיקות, "אוקיי אז את של מי אתה אוהב? זתומרת, איזה תחת אתה אוהב?" הוא ליקק את שפתיו, מגחך.

"ממ.. אני שמח" הוא גיחך ונשק לאפו של ביל, "רק את שלך..קטן כזה וחמוד, וחלק" הוא חייך במתיקות.

"ממ.. יופי, לא רציתי לשמוע תשובה אחרת" ביל חייך חיוך קטן והחזיר את ראשו לצווארו של טום, "טוב, נלך לישון טומי?"

"כן" הוא חייך ועצם את עיניו, מכרבל את ביל בתוכו ועוטף סביבו את רגליו.

"ממ.. לילה טוב נראה לי.." ביל צחקק ונשק לצווארו של טום, עוצם את עיניו ונרדם ביחד עם טום.

הסיפור מתקרב לסיומו ואני ואלי בדיוק התחלנו סיפור חדש שהולך לצאת ממש יפה ^_^

תגיבו(: