אז ככה אתמול הלך לי מעולה!

בבסיס תכננתי ללכת לקנות סלט אבל בסוף זה לא יצא וישר נכנסתי לפאניקה שאני אגרור את עצמי לבולמוס כי לא חסר שם פיתויים.

מצד אחד יכולתי לבחור בלהישאר רעבה ולחכות לאכול בבית ולהסתכן בבולמוס ומצד שני יכולתי לקנות משהו בשקם ואחר"כ לא לאכול בבית.

אז קניתי פריכיות וגבינה בבסיס ואכלתי ממש קצת אולי 200 קלוריות.

הרגשתי רע אחר"כ לא יודעת למה למרות שזה היה קצת קלוריות הרגשתי ממש רע, זה כבר נהיה קבוע שאחרי אוכל אני מרגישה רע.

וכל היום אמרתי לעצמי שאיך שאני חוזרת אני רצה לחדר כושר והיה לי ממש חשק ומוטיבציה ואז רבתי עם חברה שלי זה הוריד לי את כל המצברוח לרצפה הרגשתי כבדות כזאת וחוסר חשק לעשות כלום אז לא הלכתי לחדר כושר. חבל.

ובבית הכנתי לעצמי סלט טעים טעים טעים עם מלפפון, עגבניה, פטריות, בצל, פסטו ולימון. יאמי.

אבללללללל בערב הכנתי סושי ליום מדור שהיה לנו היום אז טעמתי קצת (הרבה) וסתם זה היה מיותר.

אני מאמינה שבלי לחשב את הסלט יצא לי משהו כמו 500 אבל באמת שאין לי מושג.

היום היה לנו יום מדור שסתם עשינו פיקניק באיזה פארק וממש פחדתי מהיום הזה.

פחדתי שאהבה שלי לאכול תהרוס לי הכל ואני שוב יכנס לאטרף של אכילה.

הגענו כולם אוכלים ואני יושבת שם מפוחדת אשכרה מפחדת מהאוכל...בסוף נגמר טוב אכלתי סלט וסושי בעיקר, מה רק חבל על הרוגלעך והביס עוגה שאכלתי..תכלס בכלל לא רציתי לאכול את זה איכשהו החזקתי את עצמי אבל חפרו לי אז נתתי ביס בעוגה ואז כמובן שרציתי עוד משהו מתוק אז גם אכלתי את הרוגלעך.

מה שכן נראה לי שבסופו של דבר הפיקניק הזה עזר לי במשהו.

היו שם מלא דברים שרציתי לאכול ופשוט ישבתי שם הסתכלתי על זה ואמרתי לעצמי "את הטעם של הבורקס גבינה הזה את תשכחי אחרי חמש דקות ועם החרטה על זה שאכלת אותו את תשארי כל היום" וזה ממש עזר לי.

מקווה שהמשפט הזה יעזור לי גם בהמשך.

וזהוווו...עכשיו יש איזה כנס משהו חופר שאמא שלי עשתה לי ריגשי שאני אלך אז אני הולכת ויהיה שם אוכל אז לשנן את המשפט הזה בראש ולעמוד בפיתוי!

אה וירדתי קילו :)