"קר.למרות שקיץ. עצוב למרות שמסביב מלא חיוכים. כואב למרות שהפצעים החלימו. בדידות למרות המוני האנשים שכאן. אמונה ברע גדולה מאמונה בטוב. יאוש.תסכול ופחד להמשיך. אותו שדה קוצים ושביל עפר אותן מילים חסרות משמעות רצון לברוח מבעיות שלא יפתרו את עצמן. הכול קורס אבל הגוף מחזיק מעמד הרגליים ממשיכות ללכת בדרך ללא כיוון עיניים ממשיכות לראות אור חסר צבע והאוזניים ממשיכות לשמוע מילים עילמות. הרצון לברוח. כי כול כך קר.למרות שקיץ"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
