Runing away
Don't cry bitch, your tears make my wet
|
| 6/2009
כשאתה עומד על גג של ביניין ההחלטה קשה. *כותרתמתאבדת*
עוד יוםשישי מהנה בבית.
רועדת מבכי.
אתם מכירים את ההרגשה הזאת שהדמעות חונקות מבפנים אבל לא יוצאות? כיאילו שהן מפחדות שאים הם יצאו הם לא יחזרו לעולם חזרה..
סגורה ב4 קירות.
מנסה לברוח.
מנסה להחריח את עצמי להישאר.
טובעת בנהר של רגשות אשמה.
מסתכלת בעיניים לאותם אנשים,שלא רוצים אותי כאן,שאומרים שרצחתי אותם.
לאט לאט מבינה, שכבר לא יהיה טוב יותר.
מנסה למצוא סיבות טובות להישאר .
רוצה לצרוח!.
אבל מפחדת לצרוח כי אפאחד,לא באמת רוצה לשמוע אותי צורחת וזה משום שלאפאחד לא אכפת למה אני צורחת.
וזה סתם יפריע לאוזניים שלהם להקשיב לכול הבולשיט הזה שהם קורים חיים.
כניראה שאין סיבות טובות להישאר.
כן...
נמממ .
אז כן אני נישארת היום בבית כמו תמיד כי הרי אין לי לאן ללכת ,יש אבל איך בידיוק אני יחזור ב10?!
האיש הזה שכיביכול "הרגתי " והוא כבר לא קיים לא מדבר איתי כי לקחתי את הפלאפון שלו להתקשר והאישה הזאת שכיביכול "מאוד חמודה ותומכת בו" לא יכולה לתת לי ללכת כי הוא לא הסכים.
אני אשב לי כאן.
אבכה בשקט כי תמיד שאני מתפרצת בבכי הם צועקים שזה מפריע להם ,אחתוח את עצמי (לא כדי להתאבד אני לא אימואית מפגרת רק כדי לשתות את הדם)..
מחר אני יעשה בידיוק את אותון תץסריט (מצפה לי דז'וו).
יום ראשון אנטי אלך לבצפר בדרך אסתא לכיוון של איזה מקום נטוש,אשבה לי לבד עים 3 קופסאות עעשן אותם אשמע A7X ואוכל לי איזה ענב..
יום שני ........אותו התסריט.
יום שלישי אסע לבריכה עים השיכבה שלי ועטביע את עצמי.
יום רביעי אראה אנשים לא רצויים בשוק.
יום חמישי אקפוץ מאחד המגלשות בחוף גיא.
יום שישי אקבל את התעודה שלי ואלך לישון.........עד ה19.04.2011. ואז אברח מכאן.
אל תחיו ,מתים מזה...
ברווז.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
