לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Runing away


Don't cry bitch, your tears make my wet

Avatarכינוי: 

בת: 31

ICQ: 234217641 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

Envisage world


תארו עולם.

עולם ורוד.

אביב ניצחי.

שינאה.רגש לא קיים.

אהבה שולטת בהכול והכול מתנהל סבביה.

כולנו שווים.הלבנים השחורים וגם אלו שבעמצא.

אין רוע.אין כעס.

כול דימעה של העולם הזה הופכת שם לחיוך.

העולם הכי מאושר ביקום.ביקום כול כולו..

הצלחתם? כי אנילא.

חזרה לעולם שלנו.

בדידות.כעס וכאב.

רצון לברוח להעלם או אולי פשוט למות.

דף שבתחילתו לבן ובסופו שחור.

שרוף.

מאש של שינאה.

טיפת הכוח היחידה שנישארה מספיקה רק לנשימה.

אחת.

רצון להחזיר את אותם דברים שאיבדתי.

את אותה ילדות שלקחו לי.

את אותם דמעות ששפכתי.

הגלגל מסתובב.

והוא אכן הסתובב.

לצידו השני.המחוספס.המלא בליכלוך של כבישים.

המנוע שחדל לעבוד.

ההגה שכבר לא מסתובב לפניה הנכונה.

מוט הילוכים שלא מצליח להעביר הילוך.

להילוך איטי יותר ,חכם ובטוח.

והאוטו?

שעדיין נוסע בכיוון אחד.

לעבר צוק.

הבלמים לא עובדים ככה שאין דרך למנוע נפילה ממנו.

הגרר הבטיח לבוא.

אך עדיין לא בא..

נישארו שניות ספורות עד

לסוף.

השעון מתקתק .

או שאולי זה הלב.

הפעימות איטיות שמוכנות להפסקת חשמל.

כיאילו מחכות לה.מצפות בכול הכוח.

לפני שנות אחדות העולם היה ורוד יותר או לפחות היה ניראה כך..

עים הכניסה לאוטו בכביש המהיר.הכול השתנה.

כיאילו נעשה שחור יותר.

צבעים חמים שהיו כו בולטים

השחירו מפיח.

החור באוזון התרחב..גם החור בלב.

חץ שנורה ישר לתוכו.

ופגע בידיוק בעמצא.

במקום הכי רגיש הכי רך ופגיע.

ספר פתוח שכמה דפים נטלשו ממנו.

דפים שנקראו נקרעו ובחיים לא ישובו לספר.




המסיבה של אתמול.

מסיבה ענקית!זורמת! ובלי שטויות מיותרות.

הרגשתי בודדה נכון,אבל היתי עים כולם,כול החברים שלי,רקדתי עים כולם.

זה היה די מפגר לעבור מבן אדםלאדם ולרקוד עים כול אחד שתי דקות ולהמשיך אלה אבל היה שווה.

אהבתי.

מסיבת יער אמיתית.

כולם היו שם.רחוב תמבור.דרום.מנשקה.וכולם רקדו ביחד.

למרות הריבים כולם היו שם!.

333&gt;&gt;

באמת שזה הפך אותי לשמחה.



אבל רק לכמה שניות.

כי אז הוא הגיע ושוב הרס הכול.או אולי זאת אני בעצם שהרסתי.

כניראה שזאת אני.

אולי אני ימות?

אבל אין שיניים במות.

אולי בכולל זאת?

כניראה.


קט ונוי השלימו.

אני שמחה בישבילהן כי באמת שהן היו חברות טובות ורבו על שטות.

3333&gt;



אני שונאת אותו או אולי בעצם שונאת את עצמי?

טוב הינה שוב מגיע עונש..

זה היה צפוי הרי אסורלי להיות שמחה גם אים זה לשניה.

כול כך ראיתי את זה מתקרב.

אבא?

אני מצטערת שגרמתי לך לשנוא ותי.

אני מצטערת שהרסתי לך ולה את החיים.

אני מצטערת על ה19 באפריל 1995.

אני מצטערת על הרגע הזה.

אני מצטערת על אתמול ושילשום.

אני מצטערת שלא הצלחתי אז...

.אולי אני יצליח בעתיד.

אני אנסה.

=\..

ואני ממש ממש מודה לך.

שהרסת ליאת הילדות.

שהרסתי לי את הפסיכיקה.

שהפכת אותי לאימואית מפגרת.

אני מודה גם לך אמא..

כי גם את הית שותפה בדברים האלה.

אני מודה לך גם על שהשארת את הכדורים בבית.

על השולחן.

אני מודה לך מקרב לב שגרמת לי להבין שזה אפשרי ופשוט.

תודה.

החיים שלי היו אחרים לגמרי בילעדכם..

אני אוהבת אתכם,אמא ואבא.


ברווז.

נכתב על ידי , 29/5/2009 16:05  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכלואה בכלוב של ברווזים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כלואה בכלוב של ברווזים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)