פוווווו זה היה יום מתיש אחושרמוטה.
שונאת לגור אצל סבתא.לא ידעת למה אבל אני אף פעם לא מצליחה להירדם אצלה.
ודווקא היום כשאני מותשת מכול העבודת סבלות בבית אני לא ישנה.
אאאאאאאאאא .
המצב לא השתנה.
הוא עדיין זבל.
היא עדיין שונה.
הם עדיין הם.
אני עדיין אני.
שקט.
חצות.
בעולם עומד מלחת.נעצר .שותק.לילה .הרחובות ריקים.מנגינות משונות מתסתובבות בראש.
מחשבות מרוחקות,שלוקחות למרחבים פתוחים אי שם.בדימיון.
רצון עז לשקוע ,לצלול אל תוך מים קרים,קרים כקרח ולקום.לקום לחיים אחרים.נקיים.לבנים.שקטים.מסודרים יותר.
אי שם.באופק.
מחכה.לי...ולך..עולם אחר.
רק ניפרוס את כניפינו הלבנים ונגיע לשם.לאותו עולם אחר.
עולם קסום שנימצא אי שם מעבר לקשת.
אז תן לי את ידייך וביחד,שנינו,נישא עיניינו למעלה,ונעוף,רחוק ככול שנוכל עד שנגיע
למעבר לאופק.
והשמש ,השמש תשקע מעל הים.המים הכחולים ינצנצו כפנינה.
הלב.לבבות יפצחו בשיר.
כנייפים לבנות תהורות יתמזדו עים העננים הרכים כצמר גפן.
הציפורים יזמרו,הפרחים יפרחו בשלל צבעים,פרפרים יפרסן כנפיים.
מעבר לקשת.

רק השאלה היא.מתי נגיע לשם.עים בכלל.
=\
לילה טוב שיהיה לכם.חלומות נעים.ושבוע טוב.
לכולנן.
יהיה טוב.אולי.כניראה שלי.

ברווז.