יום השואה..
הטקס היה מעיק אבל כשידאלפניקים ניחנסו לכיתה שלנו והסבירו תיארתי את זה וכאב לי.
כול משאותם אנשים עברו.סבלו בכו צעקו ובסוף מתו..
אותו בן אדם,יותר וחולה נפש ממני,שלקח לאותם אנשים שלא פגעו לא עשו דבר את החיים.
ילדים שלא הספיקו לראות עולם.
להורים שלא זכו לראות את הנכדים שלהם.
לנערים והנערות שלא הספיקו לחוש אהבה אמיתית.
לאנשים שלא זכו להביא ילדים לעולם.
מורים שלא הספיקו ללמד ילדים.
תמידים שלא הספיקו ללמוד.
עורכי דין שלא זכו לנצח במשפט.
בנאים שלא הספיקו לבנות בית.
רופאים שלא הספיקו לרפא חולים.
כולם.
והעולם.
שהעלים עין מכול משקרה.כולם ידעו כולם ראו אבל שתקו.פחדו.
העדיפו לחיות בשקט מאשר להציל מיליוני אנשים.
זה קרה בגלל כולנו.
נכון שיש כאלה שמתחילים לזיין את השכל על "אלוקים רצה להעניש אותנו בלהבלהבלה"
אני אטאיסתית ככה שהתאוריה הזאת לא מקובלת עליי.
אני רק יודעת שכולם אשמים.
אותם אנשים שכדי להוכיח שהם הכי טובים רצחו והשמידו.
וכול אלה שמכייחים ביום הזה ולא בוכים זה לא אומר שהם לא זוכרים או לא מכבדים,
כולנו זוכרים כולנו יודעים.
זה היה.
איןתמונות.....נמממ לא מוצאת את השטוצ'קה הזאת שמעבירה מהפלאפון למחשב..
ברווז..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
