פרק 3:
היא בילתה את כול הבוקר,שבמקרה שלה נמשך גם אחרי 2,בצפייה מיואשתבטלויזיה ובניסיון נואש לגרום לביתה להיראות קצת יותר נקי.דינק דינק דינק דינק.שעון מעורר.השעה כבר 4 ויש לה עבודה.מצער.היא קמה מהספה והתקדמה לעבר החדר שלה ומשם לארון.היא הוציאה טרניג פומה פשוט.פעם היא היתה מאלו שמתלבשות שנתיים והיום זה לוקח לה דקה.מה עכשיו?אה כן איפור.היא לא היתה מסוגלת לצאת מהבית בלי שהעיינים שלה מחוסות בקו עבה של שחור.היא אהבה ללכת עים הרבה איפור שחור ושנאה איפור ציבעוני כזה של פרחות.היא התאפרה היסתרקה לקחת את המפתחות ויצאה.המסעדה בה עבדה לא היתה רחוקה מהבית שלה ולכן ידעה שאין צורך כלל לבזבז דלק סתם.הדבר היחיד שגרם לה להוציא חיוך קטנטן היתה השמש.היא היתה סוג של צמח:היתה חייבת שמש ,היתה זקוקה לפוטוסינטזה.
בדרך למעדה היא זרקה בערך כ-20 "שלום" לאנשים שהיא מכירה וכול פעם חייכה חיוך מאולץכזה.אח כמה שהיא שנאה את זה:ללכת ברחוב וכול בן אדם שני להגיד לו שלום או אפילו לעצור לשיחה קצרה בנושא "איך החיים שלנו מתקדמים".זה עיצבן אותה."בוקר". היא ניחנסה בחיוך קטן ופשוט.יוסי הטבח סידר כמה דברים במטבח,אתי ניקתה את השולחנותובילאל ניקה את הדלפק."איחרת" אתי אמרה בקול הצווחני שלה."ואת מכוערת אני לא מציינת את זה כול פעם שאת ניחנסת למסעדה נכון?" היא שאלה בל לא ציפתה לתשובה.היא שנאה את אתי.היא היתה מהילדות האלה הטובות והחנפניות.בילאל זרק לעברה חיוך חם והיא כמובן כהרגלה החזירה לו.היא ניחנסה לחדר האחורי והחליפה חולצה למדים של המיסעדה.כולם תמיד החמיאו לה שאפילו במדים של העבודה היא ניראתה טוב.היא שנאה את מראה שלה.שנאה באמת.
אוהבת...
אני אוהבת את השמש
אני אוהבת את הים הרגוע
אני אוהבת את השקט
אני אוהבת את החיוך שלכם
אני אוהבת את הקיץ
ואת הרוח הנעימה..
אני אוהבת לראות שאוהבים
וכמובן אוהבת את האהבה.
אני אוהבת לדעת שאני חשובה.
ולהרגיש חשובה
והכי חשובאני אוהבת אתכם אנשים,אותם אנשים שדואגים לי ותומכים בי תמיד.
אלה שאני מדברת עליהם יודעים את זה...
אוהבת אתכם המון!!
פיקס..
ברווז...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
