אתמול היה לי מוסיקפה עם המגמת מוסיקה....
בהתחלה כול כך התרגשתי והייתי שמחה במיוחד אחרי שניגנו סולו אני ויקה יונתן ויוחנה, ניגנו את הקונצרטו ל4 כינורות של ויואלדי וכול כך התרגשנו כולנו וכולם היו חמודיםםםם כול כך אהבתי אותם!!! ואז כשעליתי לבמה..... הילד מהכיתה שאני אוהבת אותו.... מאחורי הקלעים הוא צעק "בהצלחהה נגה" ו... אין.... באותו רגע נשבר לי הלב... כי אני כול כך אוהבת אותו והוא חבר של מישהי אחרת מהכיתה.
ואז אחרי הכול,
ניכנסתי לדיכאון עמוק, ואז ככה הופעתי בשאר הקונצרט שנישאר..... בתזמורת הקאמרית הייתי ממש חרא....
ואז הכול נגמר והגיע הזמן להדרנים שלנו,
עלינו לסימפסונס וניגנו דפוק, ואז אחרי זה..... ירדתי לחדרי האומנים כדי להכניס את הכינור שלי והכול..... ואז יונתן גם בא והוא אמר "בואי נגה תעלי לשיר סיום" ואני אומרת לו "לא רוצה" והוא "מה? את לא מרגישה שאת חלק מהכיתה הזאת?" ואני כמובן אומרת לו "לא".
ואז זהו, כולם עלו לשיר סיום של כיתה ט' חוץ ממני, כי אני לא מרגישה קשורה לכיתה הזאת, ואני מרגישה חרא בכיתה הזאת ואני שונאת את כולם שם. (חוץ מכמה).
ישבתי לי שם מאחורי הקלעים וראיתי אותם על הבמה, רציתי פשוט לבכות, עד כמה שלא איכפת להם ממני, אז זהו, הכול נגמר ואמא של ליזה ששונאת אותי הסיע אותי הביתה (תודה רבה) וזהו....
הלכתי למות אחרי זה.
והיום יש יום הולדת לחברה מאוד טובה שלי...
ו-י-ק-ה!!
המון מזל טוב, אוהבת אותך המון, בהצלחה בהכול ואני מאחלת לך כולל מה שאתת רוצהה!! 3>> :) אין כמוך!
זה היה פעם...
חמוד....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
