ובכן, אתמול הלכתי בפעם הראשונה למקס ברנר שבהרצליה.

נפגשתי עם עדן בקלמן בשעה שבע וחצי והמונית איחרה בהרבה מאוד והגיע בערך בעשרה לשמונה.

הנסיעה הייתה ממש מפחידה כי הנהג היה עצבני כזה ומוזר וכל הזמן צעק לטלפון שלו והוא נסע מהר ממש 

אבל סוף סוף הגענו ושאלנו ערסים מקומיים איפה זה מקס ברנר, והתשובה היה "שם, מולך (יא מפגרת)" והגענו.

זה לא נגמר בזה שנכנסנו והיה טעים, אלא שנאלצנו לחכות שם עוד לפחות חצי שעה עד שהתפנה מקום

התיישבנו  והזמנו את ה- Sharing הזה שזאת מנה זוגית ויש בה המון דברים בכמויות קטנות שאפשר להתחלק בהם (למשל גלידה, קרפ עם שוקולד, פירות לטבילה בשוקולד ועוד שוקולדים קטנים. היה גם קוביית שוקולד גדולה וטעימה ומילקי דוחה).

אני תוהה אם הייתי צריכה לקחת משהו יותר מיוחד ולא מנה שהיא כמו קינוח רגיל. למשל מרק שוקולד, או המבורגר שוקולד או כל הדברים פרי המצאתם של האחים שלי שסיפרו לי (ומעולם לא היו במקס ברנר).

זה היה מייחד יותר את הפעם הראשונה שלי שם, אבל בכל זאת היה טעים.

ואז עשיתי מעשה טוב וקניתי לאחים שלי מזרקים! (3 כן?)

חזרנו הביתה בערך ב10 וחצי - 11 וכמובן שהייתי צריכה להתארגן ולישון (מחר בצפר... בלה בלה בלה)

אבל...

ממש כמו בכיתה א', לא הצלחתי להירדם.

שעעעעעהההה ניסיתי לישון ובסוף נרדמתי ב12 וחצי אבל גם לא בדיוק כי כל שעה התעוררתי.

בשעה טובה הגיע הבוקר והלכתי לבית הספר אחרי 8 חודשים שלא הייתי שם  (*אמריקה)

הלכתי עם אח שלי החמוד שעלה לכיתה ז'

ראיתי מלא חברים וגם כאלה שהם לא חברים והלכנו לאשכול לריכוז שכבה (איך קוראים לזה?)

היינו ראשונים, הרי אנו טטניקים והיה כייפי בהחלט.

אחר כך התחיל להיות קצת משעמם, כשהתחילו השיעורים הרגילים.

אז היה לנו אנגלית ושעתיים עם המחנכת.

באנגלית קרו דברים מצחיקים ועם המחנכת סיפרנו פאדיחות...

כאן הסתיים יומי הראשון בכיתה ט' ובעצם גם האחרון של כיתה ט' (אם לא מחשיבים את מחר) בישראל.

אז זהו חברים,

אני מקווה שהיום הראשון עבר בטוב ומאוד מקווה שה300 הבאים יעברו גם בסדר.

מאי.