מאז שהפכתי את הבלוג שלי לבלוג פרטי לא יצא לי לכתוב בו בכלל.

יצא לי החשק, מאותה הסיבה שבכל זאת יש אנשים שכן נרשמו ורצו לקרוא בבלוג שלי (כמה מעודד! )

אבל עכשיו החלטתי שיאללה, אני חיה באמריקה, כולם רוצים לקרוא, כולם רוצים לדעת ולהתעדכן ולמה לי לחסום דרכי תיקשור עם הארץ?

אז הנה, הבלוג פתוח שוב והפעם אני באמת

חוזרת בגדול D:

אז נכון שהייתי אמורה להיות עכשיו שוב באמריקה, אבל אני בישראל וזה כבר עניין באמת אישי ומי שיודע, שיתגאה!

אני נהנת אבל באיזשהו מקום קצת מתבאסת.

בכלל לא קשור למשהו שלא בסדר בארץ, אלא שהפסדתי שייט עם אחותי לאלסקה לשבוע וחצי וזאת יחלה להיות חוויה.

לפחות אני זוכה להיות כאן בתחילת הלימודים, ואם זה יתאפשר כמובן שאלך לימים הראשונים.

בארץ בנתיים נפגשתי עם המון ילדים,

הייתי במימדיון עם יובל, הייתי עם הדר ויובל ופגשתי עוד המון ילדים בהופעה של ענת מגן שמו ורותם אבוהב,

הייתי עם אלון והכנו סרט רוחות רפאים מעולה! (וגם אכלנו המון מנגוים)

ואפילו הייתי אצל איל בבית ואכלתי את הרגליים שלו ושל שחר.

היה מעניין.

מחר יש את ערב ההוקרה הזה של המתנדבים ונראה לי שאני אלך כי המון ילדים נחמדים הולכים לשם.

תהיה מסיבת ריקודים (בבריכת שרונית למרבה האכזבה, מה שאומר שהמסיבה לא תהיה - מסיבה) אבל לפחות שחר חסון יהיה (אמרתי נכון?) וכולה וכולה (ידעתם שככה כותבים?!)

התחדשתי לי גם בשני זוגות משקפיים יפים שאחד נשלח לסיאטל כבר לצערי, אבל בנתיים אני בין עיוורות למשקפיים-עדשות.

קניתי אתמול עדשות בסופרפארם, מי יודע מה האיכות (בעודי מסתכלת בתהייה על הכתובת הסינית-יפנית שמופיעה על הקופסא) ומה יקרה לעיניי המוזרות.

בכל מקרה, זאת נראית חברה טובה.

אה!

בעצם אין לי מה לכתוב, פשוט שכחתי שיש גם את הצבע המהמם הזה.

אז מי בא לערב הוקרה?

אני בטוחה שאני אראה את כולכם שוב בקרוב (לאלה שמכירים אותי D:)

ולאלה שלא, נהנה בננה!

ביוווווש

עריכה:

אני קצת עצובה. וכן, תסלחו לי על הצבע.

אין לי מושג מתי ההופעה של פול וכמה זה עולה, כבר אין לי זמן לשמוע הביטלס ואני עדיין לא יודעת כמה זמן אני הולכת להיות כאן.

יצאתי לריצה היום ובמקום 40 דק' היה לי כח רק ל20 דקות (תרגעו, פדלאה כמוני לא רצה 40 דק' ברציפות, אז זה לא ריצה ברציפות). אבל עדיין, מבאס. אולי זה כי לא הייתה לי חברה\מוזיקה.

נזכרתי שיש לי שיעורי בית ששמתי איתי במזוודה כדי לעשות בארץ ולסיים עם זה, אבל כמובן שהמזוודה נשלחה לה לאמריקה.

מחר אנחנו הולכים לקונסוליה (אם זאת המילה הנכונה) ואני אדע אם אני יכולה לקבל את הויזה או לא.

לפחות קניתי סקיני ג'ינס חדש בצבע צהוב בננה!!!

לא מיוחד? מיוחד!

ביי בנתיים,

קצת עידוד לא יזיק.

ולמה לעזאזל שום בן\זכר\גבר לא נכנס לפה?!  [לא מאמינה על עצמי]