ושוב אני מתחילה עם הדיכאון שלי =[
כל הבעיות שיש לי הן נהיות יותר ויותר קשות וזזה נראה כאילו אני לא יכולה לצאת מהם,
אפשר להגיד שאני צועקת הצילו ואף אחד לא שומע אותי כאילו אני רוח.
נמאס לי מכל זה, נמאס לי להוציא את העצבים שלי על חברים שלי שלא עשו כלום ולא מבינים למה אני כזאת.
כל יום ויום אני מגיעה בבוקר בדיכי לביצפר אני מתגעגעת לתקופה המאושרת של הצחוקים של הדברים הטובים,
הייתי ממש בשוק מאמא שלי כי בערך כל יום היא התקשרה עליי ואמרה לי אני מתגעגעת ואני רוצה לראות אותך לחבק אותך לנשק אותך,
ואחריי שבועיים שאני חוזרת מהפנימייה אזז איך היא מקבלת אותי היי והולכת כאילו פאק אני מחכה לך ולא יוצאת לטייל רק בשביל לראות אותך,
וככה את פוגשת אותי??? :O
סבבה אחריי 10 דקות היא מגיע עליי ואומרת לי למה יש כזה בלאגן, למה לא מסודר, למה האוכל לא מוכן, למה לא עשית זה ולמה לא עשית את זה,
כאילו אני רק חצי שעה בבית איך את רוצה שאני יעשה את זה?!?!
וגם כן לא עשיתי בבית עוד כלום חוץ מזה שהוצאתי את הדברים לכביסה :\
אזז מה הבעיות שלה?!?! ואז היא אמרה לי עם את עדיין רוצה לצאת החוצה אז את חייבת עכשיו לסדר את כל הבית ולהכין אוכל,
מזה התעצבנתי עלייה כי בעצם הייתי עייפה בדיוק כמו שהיא הייתה,
ביום שישי אבא שלי חגג יומולדת במסעדה באשדוד וכל כל כל המשפחה הייתה שם כל החברים הקרובים פשוט כולם היו שם,
אז אמא שלי אמרה לי שת ואח שלך שארים בבית, אז קצת התבאסתי אבל סבבה לא נורא,
4 שעות לפניי שהם יוצאים אני מגלה שגם אח שלי נוסע לשם, אואז כבר לא שתקתי באתי לאמא שלי ואמרתי לה מה זה שסשה נוסע ואני לא??
אז היא אמרה לי אני ואבא החלטנו שיותר חשוב יהיה עם סשה כן יהיה ואת לא.
הייתי בששוק וממש נעלבתי עלייהם, ואני לא התכוונתי שוב כמו כל יום שישי לחכות להם עד 4 לפנות בוקר בבית בשביל לוודא שהכל בסדר כי בכל זאת
אבא שלי שותה ונוסע באוטו אז אני מפחדת עלייהם, אז הפעם שמתי זיין (הלכתי סידרתי תיק) באתי לאמא שלי ואמרתי לה אל תחכו לי בלילה אני אצל חברה ביי,
לקחתי את התיק והלכתי...
ואז ביום שבת אמא שלי מתקשר עליי ב 10 בבוקר ואומרת לי עם את לא יוצאת עוד חצי שעה את מרותקת לחודשיים (הם רצו לנסוע ליער)
ואנחנו חהלכנו לישון סביבות 4 או 5. הייתי ממש ממש ממש עייפה :S
ואמרתי להם שאין לי כוח וכל זה אבל בסוף כן נסעתי ומה כבר עשיתי שם? כלום... השתעממתי סתם ביזבזתי מהזמן שלי מ 11:30 עד 16:10 הייתי שם ולא עשיתי כלום,
הם עשו רק פאדיחות והיו שם אנשים רק מעל גיל 40....
אוףףףףףףףףף
וביום שלישי רבתי עם אמא שלי ממש, בטלפון ועד עכשיו אנחנו לא מדברות כבר איזה יום 3 נראה מה יהיה מה שכן אני לא רוצה חזזור הביתה,
ת'אמת רק בגלל החברים אני רוצה לחזור!!!
__________________________________________________________________________________________________________________________
הימים בפימייה ובביצפר עברו סבבה חוץ מהקטע של ההורים, חחחחח כיף לי פה אני אוהבת להיות פה זה המקום האהוב עליי,
התקופה של המבחנים היא קשה מאוד , ביום חמישי הייתי לנו אליפות מחניים של השכבה הבוגרת חח למרות שאני בכיתה ט'
עדיין נסעתי לתחרות ואנחנו כמובן ניצחנו ,ניצחנו את כולם!! היו 3 משחקים בכל משחק 2 מערכות וכל כולם ניצחנו!!! בלי שום הפסד :)))))))))))))
זה ממש ממש ממש ממש כיףףף חחחעלינו לחצי הגמר :) שעוד מעט יהיה
ותכלס כמעט ולא התעמנו השנה במחניים רק איזה פעמיים או שלוש השנה XD
היום בערב דיסקווו חח מירקה מגיעה יותר מאוחר לפנימייה ושארת לישון עד מחר בערב P:
יהיה ממש כיףףףףףףף
__________________________________________________________________________________________________________________________
כתבתי שיר אחד..
ואני רוצה שתגידו לי מה לדעתכם עליו :)
ליבי איתו לכך, עזב
לילה חשוך, גשם יורד
רוח סוערת
וקר לי עכשיו
מתגעגעת לריח שהלך ועזב
פזמון:
גשם, גשם
למה דווקא עכשיו
בכיתי הרבה,אבל זה לא משנה עכשיו
ליבי איתו לכך , עזב
גשם גשם יורד עליי עכשיו.
ליבי נשבר לרסיסים
הלילה ההוא
אני בחיים לא ישכך
אתה בשבילי, כל העולם
יושבת, פה, לבד
מרגישה בודדה
חובת עלייך
על הרגעים היפים שהיו איתך
ולא מפסיקה לבכות
כי אני אותך רוצה.
פזמון: גשם, גשם
למה דווקא עכשיו
בכיתי הרבה, אבל זה לא משנה עכשיו
ליבי איתו לכך,עזב
גשם גם יורד עליי עכשיו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
