Primordial Breath
If you ain't the lead dog, the scenery never changes. |
| 11/2008
Brain storming
ישנתי על זה, 4 שעות אמנם, אבל ישנתי על זה.
כל ה12 שעות לימודים חשבתי, דיברתי עם החברים, והגעתי למסקנה .
אני עוזב את העבודה המשמימה בבית הקפה.
נמאס להתמרמר, להתעצבן מלקוחות, להיות הביץ' של הסניף ולחיות כמו אדם תקוע.
כי ככה זה מלצרות, זאת אף פעם לא עבודה קבועה, זאת מעין עבודה למתלבטים, תקועים ולהוגים.
אף אחד לא באמת רוצה למלצר במשך שארית חייו.
לדעתי, עד כמה שאני צעיר כביכול, מגיע לי יותר, הכישורים שלי, הניסיון לי והאמביציה שלי עצומים ולא יודעים שובע, נמאס להיות מבוזבז, סוף סוף, אחרי שנים של דיכוי מהסביבה, אני מכיר במגבלותיי, יכולותיי ומטרותיי לחיים.
אני רוצה להגיע רחוק.
ביליתי את כל היום בחיפוש מודעות דרושים של משרות שקשורות למחשוב\לוגיסטיקה\ תרגום.
נכון לעכשיו יש כמה עבודות אטרקטיביות, שלחתי קו"ח ונקווה לטוב, ולעבודה הראשונה שלי שנחשבת לעבודה רצינית.
ילד מגודל שכמותי, טוב לי. 
מצד שני-
אחד החברים הטובים שלי הועף ממסלול העתודה אתמול בלילה.
הבנאדם היה על סמסטר תנאי, ולא שיפר ציונים, הוא מתכוון כמובן לערער.
הוא בא מרקע קשה, אבא שלו נפטר כשהוא היה קטן, הוא עובד כמו חמור ומנסה לכלכל את אמא שלו תוך כדי למידה לתואר, ולא ממש הולך לו.
אדם חזק בהחלט, שטני משהו, ומעורר יראה!
מי ייתן והוא יחזור, ימשיך, ויצליח.
מאמינים בך, du min bror!
המערכת שלי מלאה, מטופלת ומתקתקת כמו שעון- As I ascend further into ubermenschehood.
אהבה וסיפוק יצרים נעים לכולם.
| |
|  כינוי:
Baphometheus בן: 37 MSN:
תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
