מה שחשוב באמת, סמוי מן העין..

חשבתי רבות על חיי. איך הם יתקדמו מפה והלאה.

אמנם אני בכיתה י' מתחילה בגרויות, וזה לא הרבה מהחיים, זה גם לא מעט. אבל מה באמת חשוב ונחוץ לי?

במה אני רוצה להתקדם בחיי? מה אני לעזאזל בכלל רוצה להיות שאגדל באמת?

אן לי תחביבים מסויימים מאוד, אין לי שאיפות גבוהות. אני מרגישה שאני תמיד באותו המקום.

מקום נמוך.

בעוד הגיגיי הולמים בי, החלטתי לנסות דרך חדשה.

אני לא אלחם בהורים עוד. הם לא מאמינים בדרך שלי, הם לא מעוניינים לעזור ולתמוך בי. ונמאס לי לעמוד באותו מקום.

אם אני רוצה לצאת, אני אצא.

אני מאמינה שאני מסוגלת לפרוץ דלתות חדשות.

בזכותי ובכוחותיי. בלי עזרה של אף אחד.

ברוך ה' הגדול והטוב אני למדתי הרבה במהלך 15 שנות חיי.

החלטתי לא לסמוך יותר על אנשים ולצפות שיעשו בשבילי, במיוחד על ההורים.

כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

מילים מילים מילים.

יש כל כך הרבה מילים שמבטאים כל כך הרבה דברים.

רגשות, הרגשות, מעשים,הכל מהכל.

אבל מה קורה שסתם מדברים?

לדעתי מיותר להגיד 'אני אוהבת אותך' כשאין כוונה.

באמת, זה אחד הדבר הפאטתיים ביותר.

אתם בטח מכירים את האתר ההוא 'שוקס'.

"אני לאב אותך מאוד חיימשלי"

אתה באמת מתכוון? אתה באמת אוהב כל כך?

אותו אדם באמת חייך?

אני לא חושבת שיותר מחצי משתמשי האתר 'שוקס' הם החיים שלך.

אבל כשאתה באמת אוהב?

זה מאוד קשה.

למה זה כל כך קשה להגיד למישהו שאתה אוהב באמת, שאתה אוהב אותו?

לעומת זאת להגיד את זה לסתם אנשים זה כל כך קל.

"כל העומד לפנינו והמצוי מאחורינו הם עניינים פעוטים בהשוואה למה שבתוכנו. וכשאנו מוציאים החוצה את מה שבתוכנו לעולם, מתרחשים הניסים." (הנרי דיוויד ת'וריו)

בתקווה לנס.

יום מקסים ורגוע לכולם.