|
 כינוי:
TheSecretWriters בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2009
האור כבה בחוץ, החושך יצא להחליפו
חיוך בצבץ על שפתיי...
כיאילו אני כבר לא מכיר את עצמי, מתי בפעם האחרונה חייכתי שהמצב נראה לא משהו בכלל,
הזרם הפסיק למשוך אותי עמוק אל תוך הים, אני רואה יבשה,
אני מחכה להיסחף בחזרה אל החוף, מדמיין את הרגע שבו אצא מן המים, אנשום לרווחה,
אשב על החול והשמש תשרוף אותי ותייבש, תנחם.
לא משנה מה נעשה ואיך הדברים נראים לנו ברגע מסויים, רק האופטימיות תציל אותנו, תראו איך הדברים משתנים לטובה.
היעד הסופי שלנו תמיד ישאר כפי שהוא,
השאלה היא, באיזה דרך נבחר כדי להגיע לנקודת היעד
| |
Writing sets you free
קשה לי הלילה, קשה לי קצת היום עם הלבד.. למרות שהסתדרתי טוב שבועיים
פשוט מרגיש שאני צריך לדבר עם מישהו ולא דרך הטלפון, צריך לראות זוג עיניים אמיתיות,
אני מנסה פה ושם להשכיח את העובדה שלא ראיתי את החברים *הרבה זמן..
עוד מעט התור שלי מתקרב, לקום על הרגליים ולהתחיל לעצב לעצמי את החיים,
אני קצת חושש, אבל הבנתי שכל מה שרק ארצה, אני אשיג... אין בי פחדים ממשיים יותר,
אני - לעצמי, במקום הראשון.. ואחרי זה כולם מצטרפים.
אני קצת לבד הלילה אבל כבר למדתי שמחר יום חדש ואיתו הרגשה חדשה ורעננה,
ובאיזו הרגשה אני אסיים את היום, רק אני אבחר.
באתי לכאן קצת פסימי,
יצאתי מכאן קצת יותר אופטימי.
*שבועיים
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
