לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Avatarכינוי:  TheSecretWriters

בן: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2009

בלילות הקרים, הזכרונות על פני השטח צפים






התאריך, ה15 לנובמבר, 2008
הצהריים שלי התחילו עם שיחת טלפון שחשבתי שלא אקבל,
עניתי עם חצי חיוך, פסימי בכל מה שנוגע אליך.
"השמיים כבר לא כל כך כחולים, שמת לב לזה גם?" אמרת, הדיבור החלקלק הזה.. אתה מכיר אותי
"אתה עושה את זה שוב, אני לא יכול איתך" ובנוסף לחשתי "ובלעדייך"
לא רציתי שתשמע אבל הייתי חייב לומר את זה.
"אם אתה לא רוצה בלעדיי אז למה לקחת הכל והלכת?" הוא חזר ושאל כשלא עניתי
התחלתי ללכת ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה.. ללא יעד וללא תשובה, הראש שלי התרוקן,
"אני תמיד מאבד איתך כיוון, סטיתי מהמסלול שאני אמור לצעוד בו,
אני חייב להתרחק ממך כדי להיות משהו שאוכל להתגאות בו, כדי שאוכל להיות מישהו לעצמי"

"רציתי מישהו שאוכל לומר לו ,,אני אוהב אותך'' מבלי להתחרט על כך אחר כך,
ובלי לשאול את עצמי אם זאת היתה טעות... ואם הפרק הבא זאת הבריחה שלך ממני."

מזגתי לי משהו לשתות, יצאתי בחזרה לחצר והדלקתי סיגריה בעודי מחזיק את הפלאפון בין הראש לכתף,
מקווה שהפלאפון ינחת אל הקרקע וישבר.. שלא תוכל להתקשר יותר, שלא אוכל להסס אם לענות.. וברור שבסוף אענה.
"אני חושב שאני על הדרך הנכונה הפעם, אני מתחנן שלא תהרוס לי את זה, תרפה.. אם אני עשיתי את זה, לכל אחד זה אפשרי."
שומע את הקול הזה דרך הטלפון, מעביר בי צמרמורות בכל הגוף, כמו בפעמים שהיית נוגע בי,
שהיינו אחד, שלא היה אכפת לנו אם אלה היו השניות האחרונות שלנו על האדמה.

"אתה בא למיטה?"
"מה זה היה?"
"כן.... מצאתי את המישהו הזה, בבקשה אל תתקשר לכאן יותר"
נכתב על ידי TheSecretWriters , 28/11/2009 08:25  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Love is a Bad Apple






הפעם אני אקח את התיק, אדחוף את כל הבגדים שעל המיטה,
אני לא רוצה לשמוע אפילו מה יש לך לומר, הדמעות ירדו בלי שליטה..
כבר איבדתי את עצמי בפעם הראשונה שעיניי קלטו אותך.
איבדתי תחושה, חלק מכירים את ההרגשה
כמו צמרמורת הזקוקה לרצועה.

בא לי יחסים לא קונבנציונאליים, בא לי ללכת ברחוב בלי נעליים,
יחף ואמיתי...

אנחנו חוזרים על אותו הדפוס, רצים לכיון שונה ונפגשים בסוף הסיבוב
זה מרגיש טוב לראות אותך שוב, הרי לעולם לא אתנתק מהרגשות העמוקים והכמוסים
איש סודי התמהוני.. תישבע שרוחך לא תעזוב אותי, לעולם
הפגמים שרק אתה ידעת לקבל, המום בליבך שרק אני הבנתי ואימצתי לחיקי למרות הסיכויים הרבים שאפגע.

בא לי יחסים לא קונבנציונאליים, ללכת ביחד ואולי להחזיק ידיים,
ביחד.

הכל נראה נפלא בעיניי כולם, הכל מתמוטט בתוך הבית,
אחזת בחולצתי ודחפת אותי לקיר, אדום דם משתלב עם לבן
ניסיתי להרחיק אותך ממני אבל לא הצלחתי, הנפת את הסיגריה הלוך ושוב לצד פניי,
שכחתי מי היה שם בשבילי כל חיי.....
החדרתי את כל הכאב לליבך וסובבתי אותו, הרפית לאט את אחיזתך בי ובסיגריה שצילקה חלקים מפניי,
חיוך עלה לאט לאט לנוכח גופתך הקרה.
לאט לאט מתרוקן מנוזל החיים.

כמו שרוקנת אותי מתחושה.

יחסים לא קונבנציונאליים, לשכב לצידך, הנרקב..
ספוג בדם. ולחייך.

-רוב הפעמים אהבה היא הנגיסה הנכונה, לפעמים היא נגיסה בחלק רקוב-
8,000 כניסות :)
נכתב על ידי TheSecretWriters , 27/11/2009 07:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,327
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTheSecretWriters אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TheSecretWriters ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)