|
כינוי:
TheSecretWriters בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2010
Grand Theft
עד שלקחתי את עצמי בידיים, משהו היה חייב ליפול במקום הלא נכון, that's the way it goes... מפחד ליפול ולוותר, קשה לי להתמודד עם האנשים האלה ויהיה קשה להגיע לנקודת היעד. אני מקווה שמחר, מחרתיים או עוד כמה ימים, אני אתעורר עם מוטיבציה מחודשת, כי כל מה שאגרתי עכשיו הלך לעזאזל.. ה"אש" כבתה...
עיניים יבשות, מביטות לעבר המראה, מחפשות משהו חסר, משהו שנלקח.
כיסיתי את גופי, את פניי ונכנסתי לבית השכנים, לאט ובשקט.. זוג נשוי, ישנים עמוק.. במיטתם גנבתי את כל מה שנשאר להם, לא השארתי אפילו טיפה.. זיכרון. היה לי מספיק כדי להירגע, כדי לישון בלילה.
קמתי בבוקר, היה לי מספיק כדי להעביר כמה שעות, לקראת הערב יצאנו לעיר, בדרך גנבתי להם קצת, את מה שנשאר להם חיוך עלה על פניי.. ועל שלהם, ירדו הדמעות.
חזרתי הביתה, הורדתי את המסכות, את הבגדים, שכבתי במיטה ערום, עשן הסיגריות מלטף וחונק באחת
הנחתי את כל החיוכים והשמחה שגנבתי היום, ומחר... מחר זה יום חדש

| |
|