|
 כינוי:
TheSecretWriters בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2009
בלילות הקרים, הזכרונות על פני השטח צפים
התאריך, ה15 לנובמבר, 2008
הצהריים שלי התחילו עם שיחת טלפון שחשבתי שלא אקבל,
עניתי עם חצי חיוך, פסימי בכל מה שנוגע אליך.
"השמיים כבר לא כל כך כחולים, שמת לב לזה גם?" אמרת, הדיבור החלקלק הזה.. אתה מכיר אותי
"אתה עושה את זה שוב, אני לא יכול איתך" ובנוסף לחשתי "ובלעדייך"
לא רציתי שתשמע אבל הייתי חייב לומר את זה.
"אם אתה לא רוצה בלעדיי אז למה לקחת הכל והלכת?" הוא חזר ושאל כשלא עניתי
התחלתי ללכת ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה.. ללא יעד וללא תשובה, הראש שלי התרוקן,
"אני תמיד מאבד איתך כיוון, סטיתי מהמסלול שאני אמור לצעוד בו,
אני חייב להתרחק ממך כדי להיות משהו שאוכל להתגאות בו, כדי שאוכל להיות מישהו לעצמי"
"רציתי מישהו שאוכל לומר לו ,,אני אוהב אותך'' מבלי להתחרט על כך אחר כך,
ובלי לשאול את עצמי אם זאת היתה טעות... ואם הפרק הבא זאת הבריחה שלך ממני."
מזגתי לי משהו לשתות, יצאתי בחזרה לחצר והדלקתי סיגריה בעודי מחזיק את הפלאפון בין הראש לכתף,
מקווה שהפלאפון ינחת אל הקרקע וישבר.. שלא תוכל להתקשר יותר, שלא אוכל להסס אם לענות.. וברור שבסוף אענה.
"אני חושב שאני על הדרך הנכונה הפעם, אני מתחנן שלא תהרוס לי את זה, תרפה.. אם אני עשיתי את זה, לכל אחד זה אפשרי."
שומע את הקול הזה דרך הטלפון, מעביר בי צמרמורות בכל הגוף, כמו בפעמים שהיית נוגע בי,
שהיינו אחד, שלא היה אכפת לנו אם אלה היו השניות האחרונות שלנו על האדמה.
"אתה בא למיטה?"
"מה זה היה?"
"כן.... מצאתי את המישהו הזה, בבקשה אל תתקשר לכאן יותר"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
