אני יודעת שזה לא יצליח,
אבל משום מה אני מסרבת לחשוב בהיגיון בקשר לזה.
אני יודעת שהמשיכה שלי אליו נובעת מעצם העובדה שאני אף פעם לא אקבל אותו.
אני מרגישה כמו אליס הקטנה שראתה בובה גדולה ויפה בחלון ראווה,והיא כ"כ רוצה אותה,אבל היא לא יכולה לקבל אותה.
כשאליס סוף סוף תקבל אותה היא תבין שהיא לא באמת רצתה אותה,ותזרוק אותה לפינה,באדישות.
הבובה תזרק לפינה,מוזנחת ושבורה,כמו כל שאר הבובות שקדמו לה.
ומה עם אליס הקטנה?
אליס כבר שמה עין על בובה חדשה,שמצפה לה אותו גורל.
נראה לי שאני צריכה לחשוב טוב-טוב בקשר לכל העיניין הזה.
אני אנסה להתנהג אליו בצורה קרה יותר,כלומר איך שהייתי מתנהגת אליו אם לא הייתי..."אוהבת" אותו,אם אפשר לקרוא להרגשה הזאת ככה.
הוא מחשיב אותי לילדה קטנה ומפגרת,כניראה שבאמת הגיעה הזמן לגלות בפניו את האישיות האמיתית שלי,האדישה,הקרה והרצינית.
נראה מה יצא מכל זה.
30\04\2009
23:32
ירד לי ממנו סופית 
אני לא מכוונת להמשיך לרדוף אחריו,אני רגילה להפך.
הקלפים אומרים שאם נהייה ביחד,זה לא יהיה מתוך אהבה,אלא מתוך חמדנות.
הם אומרים שננצל אחד את השני,זה לא באמת מה שאני אמורה לרוצה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
