בשעה 8:30 ירדנו מהאוטובוס, אני וחברותיי התחלנו ללכת לכיוון הכיתה כשפתאום החלה הזעקה, בהתחלה הסתכלנו אחת על השניה מופתעות, ושאלנו אחת את השניה : האם זה תרגיל, או שזאת צפירה? כי זה בכלל התחיל כמו צפירה וזאת לא הייתה אחת מההזעקות שאנחנו רגילות אליה.
פתאום אנחנו קולטות גל של ילדים רץ מהכיתות החוצה בצעקות ובמהומה, ואז שמענו בומים והתחלנו לרוץ כמו משוגעות לעבר המקלט הקרוב ביותר שהיה ממש כמה מטרים מאיתנו. אני חושבת שזה ממש מעצבן, המקלט שלנו נמצא ליד הקיוסק שנמצא יחסית רחוק מהשכבה שלנו, והמקלט שרצנו אליו שהרבה יותר קרוב לכיתתנו שייך למחזור אחר... וזה ממש לא פייר, כי אין מצב בחיים שאני ארוץ למקלט של השכבה שלי, ויש הרבה סיבות;
1. הוא רחוק
2. הוא קטן
3. הוא תת קרקעי
4. הוא מסריח
המקלט של השכבה התחתונה הרבה יותר גדול והוא עילי, כך שאפשר לעמוד בנוחות כשהרוח תשנוב עלייך מהחלונות,
היינו במקלט במשך בערך שעה ואז בא מורה שהסכים ללוות אותנו למקלט שלנו, כי הבנות חשבו שיהיה שם יותר כייף, אבל כשבאנו לשם היה מסריח והמולה וכולם נדחפו החוצה ובקושי יכולנו להכנס.. הם ממש חיות!
אבל, בגלל שהמקלט הזה סמוך לקיוסק אז המוכרים הביאו לנו בורקסים ושוקו חינם! אז זה היה צ'ופר על הצפיפות, לאחר עוד כמה דקות הייתה הודעה שאפשר לחזור לשגרה, ולעזאזל למה שאני ארצה לחזור לשגרה!? אבל אמא שלי החליטה שלחזור לשגרה, זה נקרא לחזור לשגרה ועליי להשאר בבית הספר.
נו, טוב... נהנתי מאוד עם התלמידים המעטים שנשארו ולפחות הרווחתי בורקס חינם XD
אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו, זה ממש עקר לי את הלב מהחזה!
אבל, היי, אם יקרה שוב לא יהיו לימודים....
שמעתם את המשפט המפורסם ; "תמיד תסתכל על חצי הכוס המלאה"?
טוב, שלי מלאה לגמריי כי אני יכולה למצוא רק יתרונות במצב הזה ;
1. אני אוהבת לפחד
2. לא יהיו לימודים
אלה הסיבות העיקריות... כמובן שיש חסרונות כמו נפגעים ובלה, בלה, ובלהבלה!
שמעתם את המשפט ; "כל עוד לא שורף לך בישבן אתה יכול לשבת כרגיל"?
אני שמחה להשתמש בו בתור מוטו לחיים, כי כל אדם פועל לפי העקרונות האלו...
אני גם שמחה לספר שאף אחד מהמשפחה שלי לא נפגע, טוב, רובם בת"א אז... לא יקרה כלום אלא אם כן יפציצו אותנו בפצצת אטום, מה שלא יקרה...
להתראות בפעם הבאה ! אם תיהיה כזאת! (אמרתי כבר שאני מאוד אופטימית?! XP)
3> מישלוש ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
