Whispers and Tears

רגע עובר.

אף לא רגע חוזר.

ועוד אחד,

ועוד דקה,

ושעה ושנה.

ושוב ושוב....

ושוב.

ואין כלום, ריק מוחלט,

אין ירח.

רק אתם המתימרים להיות,

כוכבים קטנים.

והשנה חלפה לה.

תחושת ההחמצה אוכלת אותי.

לא הספקתי מספיק.

לא נתתי מספיק.

לא חלמתי מספיק.

ולא באת מספיק.

ושנינו מסתכלים אחורה,

בוכים על מה שעתיד לבוא.

על מה שהיה אך לא יהיה מושלם יותר לעולם.

המבט לאחור לא מרפה,

הייתה לי שנה.

בשנה שהייתה נדדתי לעולמות חדשים.

וכך אני מתכוונת לעשות גם בשנה הבאה, כזאת אני.

לא תבוא איתי?

שתהיה לך שנה נפלאה.