עד אור הבוקר

"אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חלק" (אבות ד, כ"ה).

תינוק שנולד הוא דף חדש, חלק ונקי; הוא יהיה טוב ואהוב, בטוחים הוריו, מצליח ורצוי, נאה, צדיק ובעל שם טוב. אבל לא תמיד הילד מצליח לרשום לעצמו מילים טובות על הדף שלו. חולפות שנים ומשהו משתבש. טעויות נעשות, כעסים מצטברים, אכזבות נרשמות, והסביבה כבר מקטלגת אותנו במקום שונה מהמקום שבו חלמנו להיות. הדף החלק התלכלך, וכאשר האכזבה והצער מסמאים את העיניים בטיפות מלוחות, גומלת בלב ההחלטה: לא עוד. רוצים לנקות את הלכלוך שנשאר, להתחיל דף חדש.

רבים מאיתנו נוהגים 'לפתוח דף חדש' בכל יום, אך בדר"כ חוזרים שוב ושוב על הדפוסים שאליהם התרגלנו. הכל קורה כי עמוק בלב מסתתרות תחושות של ייאוש, חוסר ערך עצמי וחוסר ביטחון. אדם בטוח שאלו הם חייו, שזה לא ישתנה. הייאוש לא מניח לנו לעשות את השינוי או להתגבר על מידה זו או אחרת, הוא לא נותן להתחבר לרצון ולכוחות האמיתיים.

אנו צריכים לזהות את התובנות המוּטְעוֹת שנקלטו בליבנו, לפרק אותן ולהבין את הטעות שבהן; 'אני לא אדם רע, פשוט יצרתי לעצמי הגנה כדי לא להרגיש קטן וחלש. אני לא פחות מוכשר, פשוט הרגשתי שחברי יותר מוצלח ממני והתעלמתי מיכולתי'. חשיבה מעין זו מסירה הרבה מכשולים בדרך לשינוי. עלינו לגייס ממעמקי הנפש הרבה מאוד רצון, מוטיבציה ונכונות להשקיע, שום שינוי לא נעשה בקלות. צריך לעשות צעדים קטנים, להבחין בהתקדמות זעירה (ולשמוח בה!).

גם אם גדלנו על חוויות ילדות לא מספקות שגרמו לנו לקשיים אלו ואחרים עדיין יש לנו את הבחירה לשנות ולהתחיל מחדש.

אנשים שתולים למשל את בעיותיהם באחרים; בעלי אשם, ההורים אשמים, החברים, הבוס הקשוח, המשפחה הלא מוצלחת, הם מתעלמים מהיכולת שלהם לבחור. "הכל צפוי והרשות נתונה". אדם כן יכול ליצור את החיים שלו אם הוא משתמש במציאות, ביכולות ובכוחות שהוא קיבל כדי לעצב את סיפור חייו האישי. הבסיס לכל שינוי בחיים, הוא לקחת אחריות על עצמי ולצאת מתוך בית הכלא, שאולי נוצר באיזשהו מקום בעבר.

ובנוסף, רצון פנימי חזק אף הוא מהווה בסיס לכל שינוי. בלי שאיפה פנימית אמיתית, לא יקרה שום דבר. לכן אל תנסו להשפיע על אנשים אחרים לעשות שינוי. משפטים כמו: "תיקח את עצמך בידיים" מנסים להבעיר את הרצון של השני, להשליט את הרצון שלנו עליו. אבל בעצם הלחץ ונסיונות העזרה של הסביבה אינם עוזרים. להפך, לעיתים להרפות את הלחץ יוצר אפשרות לזולת לקחת אחריות על עצמו, וכן גם לגבי עצמנו – אל לנו להלחיץ את עצמנו, גם אם אנו שואפים ומלאי אמביציה לשנות ולקבל החלטות, הכל יעשה ללא לחץ, ורק אז יתחולל השינוי האמיתי. כל שעלינו לעשות הוא להתחבר אל הרצון הפנימי שלנו.

ועתה, כשלוח השנה הישן מושלך אל פח האשפה, זו ההזדמנות למלא את הלוח החדש במעשים משופרים ובחוויות טובות יותר. הרבה אנשים ניסו וגם הצליחו. כי כל זמן שהנר דולק – אפשר עוד לתקן.

לא המאמר המקורי, קיצרתי כי הוא היה ארוך. נלקח מאתר ברסלב ישראל.