"זה מה שאני שונאת בקטע הזה" היא אמרה והחלה לפרט, "אני מכירה מישהו בן 27 שהתחיל עם כל הזרם של ברסלב והוא לגמרי דפוק. הוא מתחיל לחפור לאנשים על ההתנהגות שלהם וחושב שכולם צריכים להיות כמוהו מאז שהוא השתנה".
זו בת הדודה היקרה שלי; אמא עם כיסוי ראש, אבא שמבין הרבה בתורה, משפחה דתית. רק שבת דודתי בת ה-22 בחרה לה דרך אחרת והחלה להמרות את פי הוריה, להתנגד להם לגמרי עד כדי מצב שהם כבר בקושי מְתָקשרים.
"אני מבינה אותך שזה מציק שאנשים חוזרים בתשובה ועושים שטיפות מוח ודברים דומים" אמרתי לה, ידעתי שהיא פנתה אליי דווקא כי התחזקתי לאחרונה ואני מאד אוהבת את ר' נחמן מברסלב, "אבל אני גם יכולה להבין את אותו אחד" הוספתי.
"את מבינה, זה פשוט שאדם שחוזר בתשובה מרגיש את הפספוס הענק שהיה בחייו מפני שלא היה דתי, והוא רוצה לשתף בזה אנשים חילונים כי הם לא מודעים לעולם שמעֶבֶר" אמרתי לה, והיא השיבה שאולי זה נכון, אבל זו לא הדרך לשתף חילונים, כי זה לא עוזר.
אמרתי לה בנוסף שבעלי תשובה עושים זאת גם כדי שיהיו בידיהם זכויות, כי בזה שהם משתפים חילונים וגורמים להם לחשוב על דת קצת אחרת הם נחשבים למזכי הרבים וידוע ש'מזכה הרבים אין בידו חטא'.
בת דודתי אמרה שהם פשוט עושים ההפך ממה שהתכוונו, ושבמקום לגרום לאנשים לחשוב אחרת על הדת, הם גורמים להם לשנוא דתיים ולהביט עליהם כטיפשים שאוהבים לזבל את השכל, להמציא, להחמיר, להיות רוחניים מידי, מוזרים.
וזה מה שבעצם קורה; אחת הסיבות לשנאה היא זו.
מצד שני, אי אפשר לשפוט את אותם בעלי תשובה, מפני שקשה מאד לשמור בבטן דברים כאלה. לי אישית היה מאד קשה מאז שהתחזקתי והתוודעתי להמון דברים שלא ידעתי בכלל, לשמור אותם לעצמי ולא לספר לכל העולם.
וכמובן שניסיתי לספר, לשנות משהו בדרכי החשיבה של חבריי למשל, אך זה רק החמיר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בת מלך.