dear diary

שנים שלא הייתי פה
עברתי כלכך הרבה ,אבל לא מצאתי סיבה לבוא ולכתוב כאן.
כל הכאב שלי כבר לא יוצא בכתב כמו פעם ,התחלתי להעביר אותו במילים זאת אומרת פשוט להראות אותו.
חבר שלי שומע את כל זה והוא עוזר לי כלכך ,קשה לי להאמין איך הלב שלי היה עובר את התקופה הזאת בלעדיו.
אבל הינה הוא נעלם לי עוד מעט ישר לצהל חודש של טירונות ..
בכיתי כבר כמה פעמים ,גם מולו .
אני יודעת שאני אעבור את זה העצב יורד בהדרגה.
אני מקווה שאני לא אקבל את זה במכה בסופו של דבר.
חזרתי לכתוב ,אולי לנסות להוציא יותר את הכאב או להבין מה עובר עלי כבר.
לא מזמן עברתי סוג של משבר שקשור לבחור אחר הוא שיגע אותי ורציתי אותו כלכך חשבתי על פרידה מחבר שלי ברצינות אם כמה שזה קשה.
החבר ידע מיזה (מהפרידה לא מהבחור האחר ) אחרי תקופה המחשבות עליו ירדו ,אחרי המון ניסיונות כושלים של התרחקות הצלחתי
אולי זה לא הכי בריא אבל הבחור האחר בכלל לא בריא לי.
לא טוב לי לצאת עם מישהו עם אגו גבוה מידי ,לי יש אגו גבוה וסתם יהיה אש .

שלוש לילות כבר שלא ישנתי כמו שצריך ,שלוש לילות של ריבים עם אחותי וההורים .
אחותי בוכה כל לילה ורוצה שאמא שלי תהיה לידה זה פוגע בכולם .
נמאס לי לריב עם כולם ,אני כלכך עייפה שאני לא יכולה לחשוב כבר ...
והעצב הזה הוא משגע אותי הלוואי שהייתי יודעת מה ישלי ,הייתי יכולה להתמודד עם זה  ,אבל גם את זה אין לי ...
אז בינתיים חיים בצורה הריקנית הזאת עם החיוכים המזויפים מידי פעם והחוסר שינה שפוגע בי כלכך.

זהו
ניראלך אני אלך להשלים שעות שינה ואז לפגוש מישהי שלא ראיתי מלא זמן והיא סופסוף פה :)