I'm a mess.
ואני לא יודעת מה לעשות, או לחשוב, או לקוות. אני מפחדת להתחרט מאוחר יותר אם אני לא אנסה, ומפחדת לנסות כדי לא להתחרט.
עוברים עליי ימים הזויים, לא הזויים בכיוון של "מה לעזאזל קורה פה?!" אלא יותר בכיוון של "למה זה קורה?". אני ממש מנסה לא לחשוב עליו, אבל הוא הדבר היחיד שעובר לי בראש, אפילו עם כל הלחץ בבית הספר. אפילו עם כל הלחץ בבית, ואפילו עם תחילת החורף, אהובי.
הגשם הזה עושה לי טוב, אני מרגישה שכיף לי, הרוח הקרה הזאת זה משהו שגורם לך לרוקן את כל המוח שלך ממחשבות ולהכניס לשם רק את הדברים החשובים ביותר, כי כולם יודעים שבקיץ הדבר היחיד שלו אתה דואג זה החום והזיעה שנוטפת ממך [מבלי להיות מגעילה כמובן].
הוא נמצא בשלב הזה עכשיו, שהראשונה שהולכת להביע עניין, היא זו שהוא יהיה איתה. ובקצב הזה, זו הולכת להיות היא, ועל כן אני נורא רוצה שהיא תעלם לי מהחיים, זאת אומרת, לו מהחיים. אני מפחדת מההשוואה שהוא הולך לערוך ביני לבינה, אם הוא עוד לא עשה את זה, ולגלות שהיא יכולה לתת לו יותר ממה שאני יכולה, ולעלות על הרצונות שלו גם כן יותר ממה שאני יכולה, רק כי היא זנזונת. חבל לי שהוא לא מבין שהיא מנצלת אותו רק כי החבר המושלם שלה גר מרחק של אלפי קילומטרים ממנה ברוסיה הקרה. נו באמת.
זה לא רק העניין שהוא יהיה איתה ואני אקנא, זה גם העניין שהיא תפגע בו בסופו של דבר, וכשהוא יפגע, אני אפגע, ואני לא רוצה שזה יקרה. אני לא רוצה שיכאב לו, אני לא רוצה שיהיה לו רע, אני רוצה אותו איתי. אני פשוט רוצה אותו.
יש לו יום הולדת בעוד שלושה ימים, תכננתי לקנות לו מתנה קטנה, רק כדי להראות אכפתיות. יש לי מחסור ענקי בזמן או רעיון ובעיקר מחסור בהחלטיות. כבר הבנתי מזמן שכל דבר קטן יכול לשנות את הנקודת מבט שלו מהנה להנה ואני אפילו לא יודעת אם אני רוצה שזה יקרה. אני לא יודעת אם אני רוצה שהוא ירצה אותי בחזרה כמו שאני אותו.
אני מתוסבכת,
אני רוצה אותו ולא רוצה את טירחת מערכת היחסים, אבל אני רוצה שהוא ירצה אותי ויהיה בינינו משהו, שלא יהיה מערכת יחסים, אבל שאני אוכל לומר שאנחנו ביחד.
רגע, סתרתי את עצמי?
הלכתי לטייל בחוץ באמצע הגשם ונרטבתי לגמרי, ההרגשה הכי טובה בעולם, כי אף אחד לא מסתכל ואת מרגישה כמו באותן הפנטזיות הפסיכולוגיות בהן את יכולה להסתובב על החוף עירומה לגמרי מבלי שמישהי ירגיש בך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Who's nothing