אני עייפה כבר. אני לא יודעת מה הוא רוצה. זה כאילו שהוא רוצה איתי משהו אבל יודע שזה לא אפשרי ופשוט ממשיך עם זה. אחרי שעשיתי לו אתמול ייסורי מצפון על כל הקטע עם האקסית, פתאום הוא החליט לשלוח לי סמס סתם כדי לשאול איך היה היום שלי ואם הכל בסדר. "תביאי לי קצת זמן אני אהיה בסדר אני מבטיח לך" , אבל בין להבטיח ובין לקיים יש מרווח, וגם אחד כזה בעייתי.
קיבלתי בחילה נוראית כשהוא אמר לי שהיא באה אליו לדירה, שהם הולכים לדבר. שהוא סיפר לי על מה שקרה בפעם האחרונה שהיא באה "לדבר" וחשבתי שאני הולכת למות, זה היכה בי השוק הזה, כאילו, למה אתה בכלל מספר לי על זה?! מי אמר שאני רוצה לדעת?...
ומצד שני, אני זו שעודדה אותו לספר לי הכל ושזה בסדר לשתף ושאני מבינה.
ניסיתי להסביר מה טיב הקשר בינינו אבל לא ממש הצלחתי. סיפרתי לחברות שלי, גם הן לא הצליחו. אבל כשסיפרתי למישהי שהיא פחות קרובה אליי, היא סיכמה את זה טוב מאוד.
אנחנו ידידים שרוצים אחד את השני, מבינים ששום דבר לא יקרה בינינו, אבל בכל זאת רוצים אחד את השני.
מה הוא בשבילי? אני לא יודעת, אני אוהבת אותו בתור בן אדם, ואני חושבת שאני ממש ממש קרובה לגבול של להתאהב בו, ממש קרובה אבל.
כל הסיפור הזה עם האקסית משגע אותי, אני מרגישה כמו ריבאונד, למרות שמבלי לומר לו את זה בכלל הוא אמר "בחיים לא התכוונתי לגרום לך להרגיש כמו ריבאונד". מקסים אותי שהוא יודע על מה אני חושבת. וגם מתי אני חושבת עליו.
הנה רק חשבתי עליו והוא התחבר, אני הולכת לקרוא לזה טלפתיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Who's nothing